הדפים שלנו

יום רביעי, 30 בדצמבר 2009

אז איך ההיה חנוכה ....?

אחרי שמערבבים דם אנושי בצנטרפוגה ממתינים כדי שישקעו המרכיבים השונים 0 פלסמה\טסיות דם\תאי דם אדומים\לבנים

רק עכשו יש לי היכולת להיסתכל על חנוכה במבט בהיר וליצור פוסט

אז מה היה לנו :

סרט - שנחל הצלחה ערקונית יפה מאוד אצל הקהל הפוטנצאילי ( כולל חילונים )
וכישלון שיווקי צורב ( רווח נקי של פחות מ 1000 ש"ח)
-=מצב כרגע=- הערכות שיווקית והפצתית


הצגה

הצלחה שיווקית מסחררת ( 22 הצגות ) - רכב - סאונדמנים ו 100 דברים שפעלו בסיעתה דישמיא מדהימה
- היו ימים קלים היו ימים קשים- אבל היתאוששנו ( בלי להזניח את המישפחה=נופש כל אחד ( אני ואסף ) עם מישפחתו )
חזרנו למישרד שקיבלנו בסיעת דישמיה מרפי שבנדיבות רבה נתן לנו מקום להיות תמורת פעלות סדירה של פינות באתר שלו\שלנו ( הרשלה... )
ב"ה נתחלי שיווק של עוד 4 הצגות בסידרה

----החוויה של הצגת ההצגות הקהל וכו גם כוננה בדעתנו את הצורך לכונן את התאטרון מחדש - למצוא שם חדש- ( נישמח להצעות )להתחייב ולהיתמסד

יום רביעי, 23 בדצמבר 2009

פוסט דוכן ראשון.

העניין בא לי בעקבות חנוכה האחרון, כשעמדתי לראשונה בחיי עם דוכן שלי ומכרתי את המוצרים שלנו (הדיסק, הספר שלי והאיורים על המקום)
למרות שהיינו באמת טובים לא פחות מאף אחד אחר, מדובר באפיק השקעה שיכול להניב הרבה מאוד כסף ויותר מראוי ללמוד אותו ביסודיות.

האתר נקרא "שדרת הדוכנים
" ולמעשה מהווה אתר הבית של התארגנות בעלי הדוכנים בארץ (מסתבר שיש גוף כזה).

אז מה מצאתי שם (חוץ מהודעות מתעדכנות על כל מני ירידים ופסטיבלים בהם אפשר להציע סחורה?

למשל, את "המדריך להקמת דוכן
" שפשוט מכסה את רוב מה שצריך לדעת על דוכן, כולל פרטים טכניים, ציוד, גישה כללית ללקוחות, מראה ועוד טיפים משובחים.

בנוסף, מצאתי שם "דף קשר של אחראי דוכנים בכל הארץ
". בדיוק מסוג רשימות התפוצה יקרות המציאות שאנחנו צריכים, ומלבד זאת "דף קשר מנהלי ומפיקי אירועים
"

ברגע שיש משרד- להדפיס ולשים הן את דפי הקשר והן את רשימת האתרים המקושרים לדף במקום גלוי ונגיש (ליד רשימות הקשר של אנשי הקשר של ההצגות והמתנ"סים)

אצור בהמשך פוסט נפרד על לקחי הדוכן שלי ספציפית.

רק טוב!
אלעד.

יום שלישי, 15 בדצמבר 2009

מתחילים לדהור קדימה!

ההצגות רצות ברוך ה', ועל אף התחלה מקרטעת (בין השאר באשמתי, אבל זה מתקזז עם כמה זכויות אחרות אז אני רגוע) נראה שהעסק מתחיל לצבור תאוצה. דווקא שוק ההצגות משגשג בעוד שהיבול שהצמיח ליין הדיסקים הראשון די דל (עקב שיווק דל עוד יותר אם בכלל אפשר לקרוא לזה שיווק). אבל ניחא. מישהו אמר פעם: "אינך יכול לדעת מניין תבוא ההצלה, לכן טוב לפתוח את כל החלונות ולתת לשיער להתבדר ברוח הקלה".

ובכן, מה צפוי לנו הלאה? סדרת הצגות, זה כמעט ודאי (בעז"ה) ואולי קומיקס ומשחקים ולכו תדעו לאן זה יתגלגל. גרישה פשישה הבלש התמהוני ופרופ' נסה-ניש הפרופסור (טוב כבר אמרתי) המפוזר הטיפוסי עומדים לכבוש את העולם, מגבולות המגזר וקצת צפונה.

אז מה בנתיים? דרוש פילנתרופ עם כמה שיותר מזומנים, עדיף ירוקים, כזה שמחפש בנרות חבורת משוגעים שמחפשים פילנתרופ עם כמה שיותר מזומנים ועדיף ירוקים וכו'.. אז אם אתה או את פילנתרופ שכזה. צרו קשר!

יום חמישי, 3 בדצמבר 2009

הכל מתחיל ונגמר ב-"בעעעעעעעעעעע"

לפני קצת יותר מחודשיים אושרי העביר מכתב לכל חברי אראל דאז, הנושא את הכותרת עמוסת המשמעות (ללא ספק): "בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע"
(את המכתב ככתבו וכלשונו תוכלו למצוא כאן בבלוג: http://arelmyth.blogspot.com/2009/09/blog-post_29.html)
הרעיון המקורי היה לסיים הפקה תוך שבועיים, מה שלא ממש קרה, אבל בכל זאת התוצאה רחוקה מלאכזב, ואפילו מתחילה להתקרב להיות משמחת ואולי במידה מסויימת משביעת רצון.
כולנו יודעים שהשאיפות הן הרבה מעבר, אבל אי-אפשר שלא להודות על הטובה, ועל הצעד החשוב הזה. אז היום כשאספנו את הדיסקים הרשינו לעצמנו לענות אמן על ברכת שהחיינו שאושרי הרשה לעצמו לברך בשם ומלכות.
בסופו של יום מייגע במיוחד (עבור שני החברים מלבדי שגררו את עצמם הלוך ושוב בחוצות ירושלים) התיישבנו לאכול איזה סנדוויץ' באיזו מסבאה שכוחת אל באיזור התחנה המרכזית. ניצלנו את ההזדמנות לצילום הסטורי, ברקע תוכלו לראות חלק קטן מהמשקלים שעמיתיי סחבו על גבם לאורך כל היום המייגע הנ"ל.

הנה אנחנו והדיסק, חם מהתנור!

עוד טקס מטופש שהקדשנו לו זמן היום הוא מילוי טופס לוטו. יש דעה בפוסקים המתירה למלאות טופס אחד כזה, ע"מ לבדוק האם הקב"ה מעוניין להעניק לך שפע בלתי אמצעי או שעליך לעבוד קשה לפרנסתך. חשבנו לבדוק את זה... תשובה נקבל ביום שלישי.

האם ה' איתנו?!

זהו. אז עכשיו כולם עייפים ומרוטים ואין ממש מה לומר. למרות שיש עוד די הרבה מה לעשות. אז בנתיים שיהיה לכם לילה טוב, ולנו בא לומר דבר אחד: "בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע" !!

יום שני, 30 בנובמבר 2009

משחקים רבותי!

הכל מודים שאחד החלומות הגדולים של כל יוצר זב חוטם הוא ליצור איזה משחק מחשב חבל"ז. והסיבה לכך היא שבזמן השיחוק, תוחב השחקן את ראשו ורובו, חושיו ומספר אינטלגנציות אל תוככי העולם המסונתז הלא הוא יציר כפיו של יוצרנו החמדמד. מה רב אושרו של יוצר זה כאשר עולמו הדמיוני משמש בית הארחה רציני שכזה.

ובכן, גם אנו באראל לא הנחנו את החלום להיות מונח מיותם אי-שם, וכבר גמרנו עליו את החריש. אבל עוד נותרה השאלה האם ומתי זה יהפך מעשי. כיום, ישנם פלטפורמות רבות ומגוונות בהן אפשר ליצור משחקים. ישנם את המשחקים הכבדים שבאמת יושבים על מחשב ובדרך כלל מגייסים עוד רשת נרחבת של שחקנים למשחק 'המונטי' (חפשו בויקיפדיה) וישנם משחקי קונסולה שבדרך כלל נסמכים על ויזואליזציה מרהיבה וססגונית, אבל ישנם גם משחקים צנועים יותר כמו כאלה לפלאפונים (מבוססי ג'אווה או פלאש לייט וכדו') או משחקי פלאש לאינטרנט.

בעבר עלתה מחשבה על משחק סימולציה פיקנטי לפלאפון וכבר התחלתי מעלעל במדריכים על ג'אווה מיקרו-אדישן אך לאחרונה התחלתי להתעניין במשחקי פלאש דווקא. וגם יש איזה יישומון שאמור להצטרף לדיסק של חנוכה... ובכן, התחלתי לעבור על טוטים (Tuts קיצור של Tutorials) בנושא ודי מהר הגעתי לספר של ActionScript 3 השפה שמשמשת לתכנות פלאש. בסופו של דבר הסתבר לי שהספר במלואו ועוד כמה מדריכים ענפים מופיעים בקובץ העזרה של פלאש עצמה. חיטוט מיותר, לא נורא. היפה בפלאש הוא שהכל שם בנוי בצורת עצמים ומחלקות, כל מחלקה שם מגדירה שלושה דברים - מאפיינים (ממומש כמשתנים או קבועים), מתודות (לעיתים זוכה לשם 'פונקציות'), ואירועים (זה גם מנגנון חשוב מאוד בשפה שעדיין לא ירדתי לסוף עמקו). למי שמתעניין אני מצרף כאן כמה פטפוטים לא מחייבים בכלל (ואמינותם עוד מוטלת בספק) על תכנות מונחה עצמים. אם תהיו ממש טובים - אני אצרף נסיונות שלי בפלאש וכמה הסברים.

**

תכנות מונחה עצמים (באנגלית Object Oriented Programming‏ או בקיצור OOP) זו שיטת תכנות (התפתחה בעיקר בשפת ++C) שבה אנו יוצרים 'מודל' בעל תכונות מסויימות וממנו אנו מייצרים הרבה פרטים עם אותם תכונות בסיסיות. למשל: מודל מכונית, יש לו 4 גלגלים, יש לו מושבים ומנוע ורדיו.. אפשר לייצר הרבה מכוניות, כמו צ'יטה ויוספה.. בתכנות מונחה עצמים אנו מתכנתים פעם אחת את התכונות של מכונית, ולאחר מכן נותנים הוראה ליצור כמה מכוניות על פי אותו מודל קבוע.

*
לכל המכוניות יש 4 גלגלים ומנוע ומושבים, אבל כל מכונית היא בצבע אחר ובגודל אחר ושנת ייצור אחרת. אז כאשר אנו יוצרים מכונית (על פי מודל מכונית שהגדרנו מראש) אנו צריכים לציין מה הצבע שלה, מה הגודל שלה ומה שנת הייצור.
בתכנות מונחה עצמים מכנים את הגדרת המודל בשם 'מחלקה' (באנגלית class) למשל מחלקת מכונית,‎‏ ואת הפרטים בשם 'אובייקטים' (‏objects‏) אז מעכשיו נדבר רק במחלקות ואובייקטים. נזכור - מחלקה זו הגדרה כללית ואובייקט זה מקרה פרטי.

*
תחשבו למשל על משחק אסטרטגיה. על המסך נמצאים עשרות חיילים. כל החיילים מתנהגים אותו דבר, עובדים לפי אותם דפוסים, אבל לכל חייל יש מצב חיים משלו, יש מיקום משלו על המסך (כן, גם מיקום הוא תכונה שמבדילה חייל מחבירו) וגם עמידה משלו מתוך רצף של עמידות (יש חייל שכרגע הוא במצב לחימה, אחר במצב מנוחה וכו').
כאשר אנו מתכנתים משחק אסטרטגיה נצטרך פעם אחת לתכנת מחלקת חייל, להגדיר איך חייל מתנהג, איך הוא נראה, מה קורה כאשר מתקרבים אליו, מה קורה כאשר נותנים לו פקודות וכו' אבל גם אחרי כל זה - עדיין זה לא אומר שיהיה במשחק שלנו חייל, עכשיו צריך ליצור אובייקטים (וזה החלק הקל!). נייצר נגיד 10 אובייקטים של מחלקת חייל, כלומר 10 חיילים, כל חייל נמקם במיקום אחר במסך ונתן למשחק להתנהל. כאשר תהיה התקפה למשל - חייל מסויים שיהיה קרוב לאויב עשוי לזוז ממקומו ולצאת לקראת האויב, ושאר החיילים יישארו במקום. אותו חייל יתנהג כך בגלל שכשהגדרנו מחלקת חייל שמנו לו את הקוד הזה במח, כלומר לכל החיילים בשווה. עכשיו רק הוא יוצא להתקפה למרות שהקוד נמצא אצל כולם בשווה.

*
עוד כמה מושגים כשמדברים על עצמים: עצמים מולידים עצמים, עצמים גם יכולים להשתייך לעצמים אחרים, יש כינויי קירבה של אח-הורה-ילד. למשל חייל יורה אז עף מהרובה שלו כדור ונע לכיוון האוייב. הכדור, גם לו יש קוד משלו איך הוא מתנהג וגם הוא מתנהג על פי דפוס קבוע כמו כל הכדורים, כלומר יש מחלקת כדור ויש על המסך כמה כדורים שכולם נענים לחוקי המחלקה. כאשר החייל יורה הוא בעצם מייצר אובייקט כדור על פי הגדרת המחלקה, אז אנו אומרים שהחייל הוא ההורה של הכדור והכדור הוא הילד של החייל. אם החייל יורה פעמיים, אז שני הכדורים הם אחים, כאשר הכדור הראשון שנורה הוא אח גדול.. פשוט, לא? יש לזה כל מיני שימושים בתכנות.

יאללה, אם מישהו פה מתעניין ויהיו תגובות - אתן כמה שיעורים פשוטים בתכנות לפלאש.

נ.ב. בימים אלו צ'יטה חוגגת שנה אצל בעליה החדשים. מה שאומר שגם נגמר לנו הביטוח והטסט וכל הקישקושים האלה, כל תרומה תתקבל בברכה :)

יום שבת, 28 בנובמבר 2009

רואים את הסוף......................................התחלה

ראשית אין כמו פומפוזיות קלה להעיר את המתים ( אני מיתכוון לכותבים לא לקוראים )
- קוראים לא ראיתי פה אף פעם ...

הדיסק עומד להיסגר אוטוטו

ואני מקווה שהוא יציב אותנו על המפה
( כל היודע דבר על הימצאותה של חברה המדפיסה דיסקים מהר ובזול יבוא על שכרו )

ועכשו צופר -זה פרויקט שאנט מת לעשות - והיתי קופץ עליו מחר ( אתמול) אם הינו חברה רצינת שעומדת על הרגלים

סרט פרודיה פרוע ( פרסה מוחלטת ) שיבוסס על " תפעילות על חושית שהופק ב 5000$ בילבד
רק שאת הסרט שלנו נפיק ב 5 ש"ח !!!!!!!!!!

- זה פרויקט שיכול לןזכות אותנו בתהילה תוך ... אפס זמן אבל ..........

רשימת תרוצים למה לא נעשה את זה :
כי ____________________________________
וגם ___________________________________
וביכלל__________________________________
ובקיצור אנחנו לוזרים !
( לפחות בנתיים )

יום שישי, 27 בנובמבר 2009

פוסט תגובונת...

אי אפשר שלא להנות מההצהרות הפומפוזיות של אושרי... "הבלוג הזה אבוד!!!!!", כאילו מה? בסדר! נשווק קצת, נעשה שיפוץ פנים ויהיה סבבה...
ברוך ה' הסיבה שלא כותבים היא כי שקועים באלף דברים חשובים אחרים, שכאשר יהיה יותר זמן, נפרט עליהם.

הפרוייקטים שלנו מגניבים בטירוף, אפילו שהם עדיין לא ברמת ליטוש גבוהה, אנחנו נהנים מהם ובע"ה גם נרוויח מהם כמו שצריך...

עד הפוסט הרציני הבא, היו ברוכים צופינו הנלהבים וזכרו לקפוץ לכאן ולהגיב מדי פעם... באמת שהתגובות משמעותיות!

שבת שלום!

אלעד.

יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

אביץ לרשותכם!

איזה כיף! אין קוראייעעיםיםםם אפשר לכתוב שטויות!!!!11 (הלוואי :)

טוב, יאללה, נגמר הקטע האולפניסטי. עכשיו ברצינות:
אני אישית ירדתי מהעץ היפהפה הזה של פיזיקה ופילוסופיה. בכלל, עם הזמן אני מבין שפחות חשוב איך דברים נשמעים מבחוץ אלא פשוט מה הם, מה הם נותנים, מה הם לוקחים וכו'. אני לא רוצה למצוא את עצמי עוד כמה שנים רווק אומלל (דגש על האומלל) רק בגלל בחירות שלא מתאימות לי..

*
בעז"ה בתקופה הקרובה אמסור יותר זמן לפעילות אראלית טהורה. בימים אלו אנחנו מסיימים את העבודה על הדיסק של ההצגה, ואז יהיה אפשר להחליט אם דוחפים את הרשל'ה קדימה או משקיעים באפיק אחר.
ממממ.. מה עוד? עכשיו אני במילואים. אז נשתמע חברים!

יום שישי, 20 בנובמבר 2009

הבלוג הזה אבוד!!!!

אין לי מושג איך זה עובד ולמה - אבל אומרים שבלוג שלא מיתעדכן פעם שבשבוע ( עדיף פעם ביום ) לא ישיג קוראים

מהתגובות עד כה ( לא היו ! ) כניראה שאין פה קוראים

היתי רוצה שיהיו אני חושב גם שהעבודה\הקווסט שלנו די מענין

בכל אופן כניראה אין פה קוראים- אולי כשיהיה המישרד הקטן ההתחלתי(שכבר מתחיל להראות לא כלכך רחוק כמו שחשבנו ) קיים נעשה תורנות בלוג קבועה
בכל אופן .....


אנחנו בסוף העריכה ( ברגעים אלו ממש )ויש מצב שעד סופש נגיע להדפסה
אניי קצת מבואס מהתוצאה - אבל יש גם קולות שאנחנו הרבה מעל הממוצע המקובל בתוך התחום הצר שלנו - אז סבבה

אין ליתמונות לשים הפעם

להיתראות עד העידכון הבא

יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

ימי חורף.......................................

ב"ה ב"ה ב"ה .............גישמי ברכה

וקור כלבים ( למרות שמיצד האמת זה שום דבר לעומת ארצות חורפיות באמת אבל - " אין מקשין על הבכין "

בכל ואופן

סיימנו את הצילומים !!! לכאורה.... אני מקווה ..... ב"ה...... בתפילה גדולה לאל עליון שלא ניצתרך עוד השלמות .......

בכל אופן אין ספק שזה הזמן לעריכה ( אנחנו איפה שהוא מאמצע )- אחרי זה עושים עריכת סאוונד ואז...

צריך לקבוע מחיר ולהחל בשיווק .

( אני קודם כל רוצה מראש להגיד לקוראי הבלוג שאתם זכאים עקרונית (!!!) לדיסק במחיר 20 ש"ח ) ( צרו איתנו קשר ...)

וזה הזמן שלי - להילחם בנטיה הטיבעית של הצוות-אנשים ... לשקוע למיסמוס חורף נעים ולדחוף קדימה איכשהו..... כדי שיהיה כבר דיסק מוכן בימהרה...

יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

הפרומו להצגת חנוכה!

אין ספק שלזה- מגיע פוסט נפרד...

חג חנופה שמח!

אלעד.

צ'ופרים שלי מההפקה...

אז קודם כל...


שירם של גרישא פשישא ונסה-ניש בגרסה סופית.

בזמן שאתם מאזינים להנאתכם בקישור בלשונית חדשה, נספר לכם קצת על מה שעבר עלינו עם השיר הזה...
ההחלטה המקורית הייתה ללכת עם השיר לאולפן הקלטות מקצועי ביום ראשון שעבר. אחרי שהצלחתי לשכנע את עמיתי שזה הדבר הנכון לעשות בלחץ הזמן- אסף חזל"ש אותנו עם מחלה.
בלית ברירה הגעתי עם כל הציוד שלי לאולפן בעפרה אחרי יום מטורף שבו הספקתי לפנצ'ר את האוטו וללכת לפנצ'ריה, להגיע לבאר שבע כדי לאסוף את ה korg PA2X Pro החדש שלי, להגיע הביתה לחצי שעה של מנוחה לפני שאביץ אסף אותי מהבית לאולפן בעפרה.
זה היה סוף של יום צילומים ולא הייתי יעיל מדי, אז ניצלתי את הזמן להתחיל להכיר את המכשיר החדש. ישנתי בבית משפחת מאיר ולמחרת בבוקר, בסיועם האדיב של האחים לבית מאיר, הלל ונפתלי, השלמנו את מעט הציוד שהיה חסר לי וישבנו להקליט.
אחרי חצי יום של התעסקות טכנית כדי להצליח להפעיל את המערכת על המחשב של נפתלי, הגענו למצב שאפשר להקליט בו סקיצה. ניגנתי אחת כזאת בפסנתר ואחריה את הקול שלי עם קווים מנחים כדי שאושרי ואסף יוכלו לעקוב אחרי הקצב ולהיכנס במקומות הנכונים...
בשלב הזה- אושרי ואסף עשו כמה סשנים של הקלטות, שיפורים ותיקונים כמיטב יכולתם. נפתלי ישב יום שלם בנסיון לסדר את השיר ככל יכולתו- וזו הסקיצה ששמעתם בפוסט הקודם של אביץ...

אתמול, נפתלי הגיע אלי הבייתה, ובמשך כמה שעות סידרנו את המקצבים, תיקנו זיופים, ערכנו את השיר וקיצרנו אותו, התאמנו את הווליום והמיקס בין כל החלקים והוספנו במקום הפסנתר המקורי את הליווי העשיר, האפקטים והסאונדים שאת שומעים עכשיו.
זאת הייתה עבודה ארוכה, תובענית, ובסופו של דבר גם די חאפרית. התוצאה הטובה מוכיחה שאנחנו מסוגלים להגיע לרמות גבוהות גם עם ציוד בסיסי, אם כי להבא אני סבור שחבל לעשות משהו בצורה חאפרית במשך שבועיים במקום לעשות אותו במשך שעתיים ומשהו של הקלטה באולפן...

בכל מקרה, אני מאוד שמח וגאה במה שיצא. :)

לבד מהשיר- הנה הצצה לתמונות שהפכו לתפאורת ההצגה, ויעברו אי אילו שידרוגים בעתיד:

בית המקדש השני.


המעבדה של פרופסור נסה-ניש.

אם תסתכלו בצילומים- תוכלו לראות את התפאורות מאחורינו...

ישנו פירוט נוסף על התהליכים בבלוג האישי שלי. אתם מוזמנים להיכנס ולהגיב לנו בכל אחד מהבלוגים!

חורף טוב ובהצלחה לכולנו!

אלעד.

יום שישי, 23 באוקטובר 2009

פרופסור נסה-ניש וגרישא פשישא בתעלומת חג החנופה



הצגה חדשה בהפקה של אראל תועלה במהלך חג החנוכה.
הצגה לילדים, מצחיקה, מדליקה ולא פחות מחכימה ונושאת מסר חשוב - משמעותו העמוקה של חג החנוכה.

פרופסור נורמן נסה-ניש, גאון מפוזר, פיתח מכונת זמן בשם ה'טיים-טוויסטר' כדי לספק את סקרנותו על ימים עברו. אלא שמישהו גנב את מכונת הזמן ושיבש את ההיסטוריה ובכך הרס את חג החנוכה.
לצידו של הפרופסור נמצא הבלש גרישא פשישא, לא חכם מדי אבל מבריק לעתים, ויחד הם מנסים לפתור את התעלומה. תוך כדי כך הם מגלים כמה דברים על עצמם ואת המשמעות האמיתית של החג, מה היה קורה אילו פרט קטן היה חסר ובמקום חג החנוכה היה נוצר חג אחר - חג החנופה, בו היהודים מתחנפים ליוונים ומשתעבדים לתרבות שלהם ובמקום חנוכיות היו מביטים בחשוכיות...

שיר הנושא של ההצגה


להפיק סופגניה







הרבה פעמים ההסטוריה צוחקת עליך כל כך חזק עד שאתה לא יודע אם להחזיק את הבטן או הראש...



מרגע שאתה מחליט שיש לך בסיפור סופגניה שמספיקה ל8 ימים ההפקה מקבלת כאב בטן של מאיפה נשיג סופגניה כזו ...???





כשאתה המפיק והכותב בו זמנית זה כבר יותר מסובך...






כבר תכננתי לקנות פוף חום ולמרוח עליו ריבה - ואז התייעצתי עם איש יקר מאוד, יהל חזן, כדי שיסביר לי איך לבנות סופגיה מספוג... ועד שסיימתי להסביר, הוא כבר יצר לנו חינם אין כסף סופגניה ענקית.


אחרי זה הייתה דרמה שלמה בלהביא את סופגי לאתר הצילומים ------------ אבל זה כנראה יסופר בפוסט אחר...


יום שלישי, 20 באוקטובר 2009

תפילה לשלום אראל

(אני מרגיש ציני כלפי עצמי למרות שאין ספק שמה שאני הולך לכתוב עכשיו הוא הדבר הכי אמיתי בעולם בעיניי)

רבונו של עולם - אנא עלה והצלח עסקנו
גלוי וידוע לפניך שלכבודך אנחנו עושים.
אראל- אראה פני אל - אכלה ואבקש פניך ריבון עולם לראות ולהראות טובך עלינו ועל כל עמך בית ישראל.
גלוי וידוע לפניך שלא עושר וכבוד אנו מבקשים- אלא אנו מבקשים את הכלים והרווח לזכות למנוחת הנפש בעבודה קבועה של יצירה לכבודך והרבות שם ה, ותורת חיים השזורה עמוק בחיי עולמך זה שבראת.

ועל פי כן - אחרי שמסרנו נפשנו - ופתחנו פתח כחוד מחט בעבודה קשה ומאומצת, עד כה ללא כל פרוטה מובטחת,
אנו מבקשים ומתחננים אליך ריבונו של עולם- השפע עלינו טובך בעסק זה ובמיזמיו! אנא תן חננו בעיניי הלקוחות ובעיני הקונים, שלח ברכה בעמלנו ושפע כספי רב שימלא חסרוננו - ההוצאות והתחייבויות - וימלא את מאגרינו הגשמיים והרוחניים למיזמים נוספים ותשתית יצירה בריאה וטובה. תן ברכה וחן בעיני חברינו לעבודה, שנישא חן ונלמד האחד את השני בקשב ובאהבה והערכה שתשא את פרי מאמצינו המשותפים.

אנא תן לכולנו נחת פשוטה בגשמיות, כדי שנוכל למלא ואשנו ורובנו במאמצים ומחשבות של יצירה והעמקה בלהאיר אור פניך בעולם - בכל זרועות היצירה.

אנא עננו - אנא ברכנו - אנא הצליחנו .

מומלץ בעיקר בתחילת יום צילום וסופו .

אושרי.

יום שישי, 16 באוקטובר 2009

אראל - טבילת אש


אהלן חבר'ה!

הנה, עברו 38 שנות האלם שלי ואני שב לעדכן אתכם בנעשה מאחורי הקלעים, בין הסדקים, ותחת כל עץ רענן של הקבוצה היצירתית הייחודית מסוגה המשובח כיין - הלא היא קבוצת אראל המהוללה.

זוכרים שסיפרנו לכם על האולפן בעפרה??
אז הנה הגיע היום המיוחל, היום בו נכנסנו לאולפן.


בין אם התעדכנתם, בין אם לאו, הפרוייקט הנוכחי שאנו עוסקים בו ברובנו וראשנו הוא הפקה אינטגרלית לילדים לכבוד חג החנוכה.

מדובר בהצגה (שבעז"ה תזכה להפצה רחבה אמן!) משעשעת, מדליקה, וכמובן עם עומק אמיתי, מבית היוצר של 'סצנה'.. כאשר מוצר נוסף המתלווה להצגה הוא דיסק שיכיל את ההצגה עצמה בוידאו כולל קטעים נוספים והפתעות.. ועוד משהו שנותיר אותו כהפתעה בנתיים.
*

תשעה אנשים, כולם מוכשרים, (חתיכים), בעלי חזון ועושים מה שהם אוהבים..
אושרי מיימון: הפקה, סיפור, משחק.
אלעד יעקובוביץ': סיפור, מוזיקה, תפאורה, ארט.
אביץ (עבדכם): תכנות, עוזר הפקה, בימוי.
אסף פני-אל: משחק, תסריט.
עמיחי יענטיפוביץ': בימוי, עריכה.
נפתלי מאיר: סאונד, תאורה, ושאר התעסקויות טכניות על הסט.
הלל מאיר: צילום, עריכה, טכני על הסט.
עמנואל סאלם: משחק.
יצחק אברהמי: גרפיקה.


קמנו כולנו בבוקר השכם, עמיחי קיבל אירוח מפנק בביתי הקט, רצינו להתחיל מוקדם, לא ממש קרה (כצפוי). באנו בלי יותר מדי תכנונים ליום צילומים, שדי מהר עבר הסבה ל'יום הערכות'.

יחסית ליום צילומים לא הספקנו כלום, יחסית ליום הערכות הספקנו מעבר למתוכנן. קלטת אחת של שעה עם שלל חומרים שיכולים לשמש לקליפ קצר לצורך שיווק, הרבה כיף, הרבה דינאמיקה ולימוד, תקווה להמשכיות. זה מה שיצאנו מהיום הזה.

אין ספק ששיא היום היה טקס הדלקת החנוכיה (עמנואל - הצלתנו!), לא נגלה יותר מדי, פשוט תנחשו מהתמונות..

יאללה תהנו!



כל החמולה. מימין לשמאל - אני, הלל, נפתלי.
ילדים, הזהרו מכוחות האופל.

פרופסור ניסהניש ניגש לניסוי המסוכן...

הניסוי הוכתר בהצלחה! (חלקית...)

אמאל'ה איזה פחד!

נא להכיר - עמיחי יאנטיפוביץ! בוגר הכשרה בערוץ מאיר, אראליסט טרי!

עולים לבית המקדש!

בום בפריים!!

גרישא פשישא הבלש!

יום שישי, 2 באוקטובר 2009

בעצם 4 ( ללא מילים )...


4 לפנות בוקר... אביץ ערך את הפוסטר הזה
בתנאים מחתרתיים...
חזון אראל קם לחיים!!!
אתם מוזמנים להצגות שיהיו במוצח"ג סוכות בראש העין
ויום רביעי בחול מועד סוכות במעלה אפרים
( לתאם איתי 0544925098 )
חג שמח!

3 פוסטים ביום אחד ( סיפורי הרשל'ה !!! )

אחרי שקט יחסי - 3 פוסטים - ולכן אקצר

3. היום הרשל'ה שבר שיא של 400 כניסות יחודיות בערך ( אחרי משבר ארוך... דן עזב אותנו - אחרי דין תורה - ( יהיה על זה פוסט מיוחד בהמשך בלי נדר) - והרשל'ה עבר להיות מיוצג ע"י אדון שימחי, שמפיק גם את שולי רנד וכאלה בשעות הפנאי ... :)

שדרוגים רבים באופק ...

- לאחרונה אביץ בבולמוס עשיה חיובי ( ומרשים ) - אלעד חולה - אז תאלצו להיסתפק בפוסטים שלי בנתיים ...

3 פוסטים ביום אחד( בליץ קריג חנוכה )

( אחרי שקט יחסי 3 פוסטים ביום - לכן אקצר)
2.אתמול עמיחי ינטיפוביץ אישר הצטרפות ( ייאי !!). בעיניי, הוא הצלע החסרה באראל ( עריכה ועוד דברים מועילים) ואני משוכנע שהוא גם יתגלה כבמאי וצלם מבטיח ( למרות שעיקר הענין הוא עריכה - בזה בוודאי אין לו תחליף... )

3 פוסטים ביום אחד( פייטן נולד !!! )

בלתי נתפס - אבל אחרי שממת כתיבה יש לי 3 פוסטים להיום! ( לכן אקצר... )
1-היום התחילו מגעים בין פונדק הבש"ט הידוע וארגון 'רננות' - למשרד יחסי ציבור בתיווך אראל.
(אם הפרויקט יצליח-זו תהיה מקבילה דתית ל"כוכב נולד" וכולכם תשמעו עליו - אם לא אתם מוזמנים לללגלג עלי בתגובות )

יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

אז הנה זה מתחיל !!!


לראשונה מוצג לפניכם באורך מלא- 'מסמך חזון' עם כל הפרטים כאות לסולידריות שלנו אליכם קוראינו החביבים...



פרויקט הצגה\סרט לחנוכה בשיטת ה'בליץ קריג':

שלום חברי אראל היקרים - אני רוצה כרגע לבעוט פרוייקט לזירה, ואני מקווה שתאהבו את הרעיון וצורת הביצוע - למען יאריכון ימיך ( יתמלא ארנקך ויתוקן עולמך...)

הרעיון התחיל כשהבנתי שאנחנו (תאטרון סצנה) חייבים הצגה לחנוכה (לא אכנס כרגע לפרטי הסיבות שהובילו למסקנה הזאת) ושהשיווק המושלם והאידיאלי עבורנו הוא הצגה מצולמת היטב על דיסק - ומחולקת לכל רכזות קהילה של יהודה ושומרון (לפחות)

ואז הבנתי שדיסק כזה בעצם יכול להמכר !!!

אם כן, קיבלנו החלטה שזו התוצאה ברצויה בסופו של דבר (מאוחר יותר אסביר את דרך הפעולה בפרוטרוט... )

מה זה אומר בפועל? דיסק שבו מצולמת הצגת תאטרון (עם קצת קלוז-אפים וקצת שוטים קולנועים של חוץ וכו' אבל עפ צילום מאסטר מצולם על גבי תפאורה תיאטרלית + חידון חנוכה בנוי משאלות פשוטות בנושא החג, כשהפרסים יהיו ה'פספוסים' של יצירת הסרט וקטעים שיש לנו כרגע בארסנל (בסיפורי ירושלים יש לפחות קטע אחד או 2 שראוים לעריכה, יש את השיר של אברהם פריד, ואולי גם את המסיבת חומש או שהיא תופיע כפרסומת).

במקביל, נפיק דיסק שיווקי של תאטרון סצנה שמכיל את כל זה +כמה מילים על תיאטרון סצנה + הסבר כמה הוא תפור עליך, הלקוח... + צילומים ודיבורים על הפלייבק + הצגת חצי שקל + פירוט על אסף\ אושרי כבמאים+ קטעים מהצגות של אסף וכו' וכו'...

הדיסקים ימסרו לרכזות אישית בכל יו"ש (צ'יטה! תתכונני!) ועל הדרך נבצע שיווק במכולות יו"ש, פשוט כי צריך לחשוב על מספרים (זה לכל הפחות יחזיר את הדלק...)
יתכן בהמשך שנשתמש בחומר באינטרנט דרך חברת הפצה, ואולי אפילו דרך הרשל'ה...

ברמת התוכן העקרונית, הסיפור עצמו ישען על דמותו של אלישע בשם חדש, ועל פרופסור נסניש כשבסיסו של הסיפור כתיבה למשחק מחשב לכאורה שכתבנו שנה שעברה.

לו"ז ותפקידים ( על רווחים- לדבר\להתכתב איתי...):

כ"ג , כ"ד תשרי : כתיבה + בסיס מוזיקה + תחילת סקיצות לתפאורה אצל אלעד באפרת ובמקביל עריכת החומר שקיים יחד עם יצירת התשתית התיכנותית של החידון וכתיבת החידון עצמו.

כ"ה-כ"ז תשרי: ה פ ק ה קומפלט !!! כולל הדפסת תפאורה, השלמת כתיבה, חזרות בסיסיות וכו'

כ"ח תשרי: (יום ו) העמדת הכל באולפן בעופרה והרצת חזרה אחת.

ל' תשרי- ב' מרחשוון: צילומים באולפן + השלמות צילומי חוץ במידת האפשר.

ד' מרחשוון: הדיסק ב"ה משוכפל.

ז' מרחשוון: תחילת הפצה עצמית.


תפקידים:
אני ואסף - כתיבה ומשחק

אלעד - מוזיקה ותפאורה
עמיחי ינטיפוביץ'- עריכה (צילום? בום ?)
אביץ ו\או אחיו ו\או עוד מישהו - צילום ותיכנות משחק למחשב!

אני גם אחראי על ההפקה ואשמח לעזור בגדול ...

- הצילומים יהיו במצלמה אחת באולפן ללא שימוש בתשתית המובנית שם, למעט אולי תאורה.

אבקשכם לאשר השתתפותכם כבר מחר\היום !!!

ברור לי שלא מדובר במהלך פשוט... אני אדבר עם כל אחד בעל פה בנפרד.

העיקרון הרווחי הוא די מובן:
רווחים - אני מניח שנמכור לא פחות מ- 20 דיסקים בכל יישוב ( וזה רווח של 10 או 15 לדיסק ) + לפחות 8 הצגות השנה ...

ו ה' יהיה בעזרנו.

אושרי.

יום ראשון, 27 בספטמבר 2009

ריאלטי-בלוג!!!

ראשית אני תוהה מי הם קוראינו ( והאם ישנם בכלל... )
גם אם לא, יש ערך לבלוג למען הדורות הבאים (או שיהיה מה להקריא בלוויה של מי מאיתנו אם ילקח פתאום ע"י יימח שמו מלאך המוות P: )

לא משנה - תהיו מי משתהיו אני מקווה עכשו יהיה לכם יותר מעניין!


הגיתי בשבת (" הירהורים מותרים - ולשדך הבנות ... " ) פרוייקט מדהים, פשוט, אדיר, קטן, נחמד והעיקר - בר הפקה (!!!) בתנאים הנוכחיים כרגע .

כדי שערב יום כיפור (גמר חתימה טובה, אגב) לא יצלול במבול של פרויקט אחר פרויקט, אני שומר את הפרטים והרעיונות בתוך הקופסה הידועה בשם המח שלי...

בכל אופן, הרווח שלכם קוראים יקרים הוא שאני עומד לעדכן אתכם בכל שלב בפרוייקט - וגם לצ'פר אתכם בסוף המוצלח שלו.


איך שלא שיהיה - פרטים במוצאי יום כיפור ... :)

אושרי.

נ.ב - אם אתם אכן קיימים אשמח לאי אילו תגובונות קטנטנות כדי לדעת שיש קוראים כלשהם ואני לא כותב בעצם צוואה ממש ארוכה...

יום שלישי, 22 בספטמבר 2009

ראו אותי בערוץ 10!

פרסום מרכזי של אראלניק בכתבה בפריים טיים של ערוץ עשר!!!


באחד מסיורי הסליחות שלי בעיר (שם אני עושה הצגות בתור אבו-רפול, המרוקאי הזקן שמעיר את אנשי הרובע היהודי לסליחות) הגיע צוות של ערוץ 10 כדי לעשות כתבה על התופעה הזאת בירושלים שמתחילה בימי חודש אלול ונמשכת עד ערב יום כיפור...

הם התבייתו עלי וביקשו לצלם אותי (למרות שהם בכלל באו בשביל שחקן אחר... מחילה, שניאור...)

מי אני שאומר לא?

שתהיה לכולנו שנה טובה!
אושרי.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

מנהיגות?

הגורל הפגיש אותי עם המכללה למנהיגות יהודית....

שלחתי להם את המייל הבא :

"שלום, שמי אושרי מימון, ואני רוצה לשתף אתכם בפרוייקט שלי:

כשחקן\כותב\יוצר\איש תרבות אני יוצא לחלוטין מהמעגל של 'איפה העבודה הבאה שלי '.

במקומו, אני ניזון מחזון גדול וחובק עולם.

בגדול הרעיון הוא להעביר את מרכז ההשפעה התרבותית העולמית (נכון להיום הוליווד וגרורותיה ) - לכיוון ירושלים, לעם היהודי , לתפיסה התורנית וכו'.
לעולם התרבות יש גמישות ויכולת לחולל מהפכה תפיסתית עמוקה - מהפכה שבמישורים אחרים (מישפטי\מדיני\צבאי\אקדמי) קשה יותר, יקר יותר, ולפעמים בלתי אפשרי לחלוטין לשנות.
עם התפיסה הזו הלכתי להיות שחקן כשהשיטה שאני דוגל בה היא להרחיב מעגלים - להצליח קודם מיגזרית, אחר כך לאומית, אחר כך עולמית, ולהיות עם אצבע על הדופק לאפשרות של מקפצות שמגיעות על הדרך.

היום אני חבר ומנהל בארגון קטן שמתגבש מסביב להיגיון הזה.
הארגון ניקרא אראל - מונה כרגע 3 חברים שעשים עבודה רבה ללא כל תמורה בטווח הקצר (מתוך אמונה שהמהלך כולו יביא לא מעט פרנסה בהמשך).
יש לי בארסנל לא מעט סקיצות של פרויקטים שהם בשלבי עשיה, יצאו לאור - או ממתינים במגרת רעיונות ומחכים להזדמנות שבה יהיו מספיק משאבי זמן וכסף כדי לממש אותם.
לדוגמא :

הרשל'ה, אתר ילדים המרכז את האתרים באינטרנט שמתאימים לילדים דתיים. כאשר האתר יצליח, אנו מתכננים לעשות בו שימוש כבסיס להפצה של סרטים\משחקי מחשב באופן שיהפוך אותם לכדאיים כלכלית, וראויים להשקעה יצירתית. באמצעות המוצרים הללו - אנו מתכוונים לייצר השפעה משמעותית על המגזר הדתי כולו (ויש לציין שהאתר הוקם על בסיס שיתוף פעולה בלבד ללא כסף או משאבים נוספים מלבד זמן וכישרון - מתוך אמונה בחזון ההצלחה).

דין תורה - פרוייקט מגירה לתוכנית המבוססת בחופשיות על התוכנית "תביעות קטנות" ששודרה בעבר בטלווזיה הישראלית. מדובר בתכנית עלילתית שמציגה בית דין או רב שדן דיני ממונות.
תוכנית כזו, אם וכאשר תזכה להצלחה, יכולה לייצר השפעה אמיתית על ההרגלים המישפטיים בארץ (לפחות בתחום התביעות הקטנות).
לצורך תוכנית זו יש לי את כל המשאבים מכתיבה עד הפקה וכו'. מה שצריך זה מימון מנימלי (רצוי כמובן כמה שיותר) ושיתוף פעולה עם בתי דין לדיני ממונות או רב או ישיבה ... שמעוניינים לתת לכך יד.

פרויקט מגירה נוסף הוא סרט עלילתי באורך מלא שיופק ברמה בין לאומית ויציג את הסיכסוך הערבי ישראלי מזוית אחרת.
השפעה של סרט כזה אם יצליח - תהיה אדירה ויתכן שביכולה לייצר מהפכה של ממש בדעת הקהל העולמית. לצורך הפקה של סרט כזה יש צורך במימון משמעותי ( קרוב ל1000000 דולר ) שזה אומנם סכום קטן מאוד בזירה הגדולה אבל אני מאמין שאפשר להגיע איתו רחוק אם חשיבה חכמה, מה גם שמדובר בהשקעה שעל פניה מצטיירת כרווחית מאוד.
זה לא משהו בלתי אפשרי. ראיתי כבר אמריקאים עשירים שמשקיעים סכומים דומים ויותר על פרויקטים הרבה פחות משמעותיים. מה שצריך זה שינוי בתפיסה, וגב רחב של מוסד מכובד שיעמוד מאחורי הפרויקט. (למשל, אולי, מיכללה למדינאות יהודית...?)
גם פרויקט זה הוא בר ביצוע. ראשית תוקם תשתית חשיבתית שתאפשר גיוס המוני של בעלי מקצוע 'משלנו' + סיוע כספי של כ- 1000000$ דולר שיצריכו אקרובטיות הפקתית יוצאת דופן וחשיבה מקורית (שגם להם אני ערוך) המרחק מתקצר באופן משמעותי.

אלו שלוש דוגמאות קצרות של פרוייקטים שנמצאים אצלי ברשימת העבודה, ויש עוד קרוב לחמשה עשר נוספים לפחות. בשלבים שונים של ביצוע. (והמספר רק הולך וגדל)...

אשמח לשמוע מכם."


שימו לב להתנסחות הבהירה יחסית אלי ... P:

בסוף הסתבר שמה שהם נותנים זה תמיכה מורלית\אינטלקטואלית מול הסילופים האקדמיים בכל האוניברסיטאות בארץ בתחומי המשפט, המדינאות וכו' ...

לא כל-כך קשור אלי, אבל כבר יש לי רעיון מה אפשר להפיק מזה...

עד הפעם הבאה!

אושרי.

יום שלישי, 8 בספטמבר 2009

הקומיקס עוקב אחר עלילותיהם של שני תיכוניסטים בדרכם להקים גבעה בארץ ישראל מתוך רצון לתקן עולם במלכות שד-י,
רק שמשהו קצת מתפקשש בדרך...

הדף הנוכחי הוא אחד משלושה המהווה הקדמה לסיפור (שמעבר אליה ולמעט ספיישלים למינהם יסתכם בסיפורי "וואן שוט" העומדים בפני עצמם לכל גיליון )
הקומיקס הוא סאטירי הומוריסטי באופיו.
הדמויות הפועלות:

חנן: ידוע גם בתור ה'חנן'... גאון צעיר ומופנם שמדבר בעיקר עם המחשב שלו, אגסי. וכתוצאה מכך יש לו קושי בתקשורת עם אנשים אחרים והוא נוטה לדבר בשפת מחשבים שלא רבים מבינים (מה שמוביל ללא מעט סיטואציות קומיות). הוא מגיע לגבעת שומ.קום לאחר שגורש מהמקלט שבו התנחל לטובת הניסויים שלו כדי לחפש מקום נקי יותר לקליטת הרשת האינטר-קוסמית שנדרשת כדי לתחזק את המחשב שלו...

גבעון: נער גבעות ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. שמדבר המון, לכולם. לא גאון גדול, אבל זוכר המון ציטוטים מהתורה בעל-פה, וחי את אידאל ישוב ארץ ישראל בכל רגע. עזב את הלימודים לאחר שמאס בבורגנות ובשילוב בין קודש לחול שם (דיברו אנגלית בשיעור גמרא... למקצועות חול הוא לא נכנס בכלל) ומחפש מקום שבו יוכל לחיות על פי ערכיו ואמונתו בלי שתרדוף אחריו כל תרבות המערב. בעליה של זמבורה.

אגסי: הפלא הטכנולוגי המכונה בטעות 'מחשב' המצוי בבעלותו של חנן. אין הרבה דברים מבחינה טכנולוגית שאגסי לא מסוגל לבצע, וחנן מעריץ אותו ומחשיב את דעתו מאוד בכל תחום ועניין. אגסי (קריצה לחברת אפל- תפוח) הוא בעל אישיות נויירוטית וחושש מאוד מהטבע הפרמיטיבי ומפני השונים ממנו בכלל...

זמבורה: חיה תנ"כית קדומה המצוייה ברשותו של גבעון, אינטלגנטית מאוד ונשארת עם גבעון מפני שהיא סבורה שהוא חיית המחמד שלה. זמבורה נותרה ככל הידוע כיחידה מבני מינה והיא מחפשת לעיתים קרובות את החצי השני שלה... אחת לזמן מסויים היא בוחרת אדם, חיה או חפץ ומתאהבת בו, לרבות אגסי המבועת- שמהווה האקס שלה... זכתה לכינוי בזכות קולות הזמבורה שהיא מפיקה.

פרטים טכניים:

הפתיחה היא קומיקס ראשון מתוך שלושה שיהוו את ההקדמה לסדרה.

עם פרסומה, אעלה אתר (אולי אפילו תחת חסות של עולם קטן) שיאפשר תגובות, משובים, פידבקים ובונוסים למיניהם.
כרגע, הקומיקס מתוכנן לעלות על דפי עולם קטן לתקופת נסיון.
מבחינת סגנון עיצובי- ניסיתי משהו חדש ושונה כיוון שחשבתי שהוא יתאים יותר לתוכן של הקומיקס.

אני רוצה ואשמח לקבל משובים ותגובות מקהל הקוראים כדי לדעת מה רוצים לראות.
כפי שאתם בוודאי רואים, יש כאן פוטנציאל ענקי.
שיהיה לנו בהצלחה!

אלעד.


נ.ב.
את הקומיקס יצרתי בסיוע רב מצד ידידי הטובים אושרי מימון ואביץ מאיר.

יום שישי, 4 בספטמבר 2009

הודעה לקוראינו הנאמנים

הבלוג סובל מחוסר התעדכנות לאחרונה עקב עודף בעשייה ברוכה בשפע התחומים שאנחנו קשורים אליהם... תיאטרון סצנה עם הצגה חדשה, אביץ בתכנות מתקדם של אתר הרשל'ה, אני עם סיפור חדש במקור לילדים ושלושתנו יחד בהשקעה משותפת על קומיקס שיופיע בקרוב (בעזרתו יתברך) בגליון עולם קטן...

בנוסף, השחקן והבובנאי יהל חזן בונה עבורנו בובה של דמות הרשל'ה, שתדובב ככל הנראה על ידי, גם במציאות וגם באתר.

תמונות מכל הפרוייקטים יועלו הנה בקרוב- בתקווה.

ביום ראשון הקרוב תקיים אראל פגישה משמעותית ביותר בין חבריה, אושרי, אביץ ואנוכי, אלעד, לבין רפי קפלן ממעלה, יואב אליצור הבמאי, דן עמיאל מיד בנימין שמנהל את הרשל'ה, יוסף נובל ממעלה שעבד עם אושרי על סדרת פיילוט, ועמיחי ינטיפוביץ' מערוץ מאיר, שגם מהווה אבן יסוד בפונדק הבש"ט. אנחנו עסוקים כעת בהכנות קדחתניות לקראת הפגישה ומתפללים שה' יצליח דרכנו...

עד כאן בינתיים... נתראה בקרוב!

שבת שלום!

אלעד.

יום רביעי, 26 באוגוסט 2009

הצגה חדשה של תיאטרון סצנה!

נולדה הצגה בישראל
עד שקבענו יום צילומים באולפן של עופרה - כולם אישרו נוכחות - פיתאום אני, אדון אחראי -מבריז
אלה שיש סיבה - - נולדה הצגה !


תאטרון סצנה שהיא לוין מכובד מאוד של אראל , עובר בעצם את כל ההיסטוריה האבולציונית של התאטרון - וכל החומר/ קטעי תאטרון הרחוב שכתבנו לפני שנתים - שודרגו לכדי מיני הצגה לפני כשנה, וכעת הפכו להצגה של ממש.

ההקמה הייתה תהליך ארוך ומורכב שכלל גם הוספת קטעי מוזיקה חדשים, שדרוג של קטעים מההצגה המקורית ועוד.

כל המהלך הזה השלים את עצמו לכדי פרזנטציה חשובה מאוד שדחתה, בסופו של דבר, את יום הצילומים.

ההצגה " סיפורו של חצי שקל " שוזרת את סיפורם של דמויות מתרבויות שונות בתוך שכונת נחלאות בשעת הסליחות.

אני מקווה שפרומו יועלה בזמן הקרוב!


יום שבת, 15 באוגוסט 2009

אראל ופונדק הבש"ט- תחילתה של ידידות מופלאה...

לילה. אורות בחלל התוהו. אוסף של דמויות שונות בשטח קטן מואר בעמימות. מישהו מדבר עם הברמן, שיחה קרובה, אישית.
אחד עולה על הבמה הקטנה בפינה. מדליק את המגבר הקטן, מחבר את עצמו לציוד, מתיישב עם גיטרה על כיסא מול המיקרופון ומתחיל לשיר.
שנים באמצע הבירה מרימים את הראש לרגע מהבירה ומסתכלים. אפשר לראות שהם כבר וותיקים במקום...
אם הבחור יוכיח את עצמו הם יזמינו שירים, אולי אפילו יצטרפו.

שתי בנות בגילאים שונים שהחליטו לבדוק את המקום בפעם הראשונה מצטרפות בנענועי ראש...
המוזיקה מתגברת. הבחור על הבמה מקבל ביטחון ומתחיל לנגן בלהט. זה שדיבר עם הברמן משתתק. משעין לאט את הראש על הארון עם ספרי ליקוטי מוהר"ן ושאר הספרים ומתמסר למנגינה.

אקורד הסיום נשמע. מחיאות כפיים נשמעות בחדר הקטן. חמות, מעודדות. מישהו מבקש הדרן. "תשיר את on heaven's door"! צועקת אחת הבנות.
הכל משפחתי, אינטימי, מקבל, מכיל גם את המשקעים והסיפורים הכי קשים שמגיעים לשם. הבחור על הבמה מואר... מזמן לא הקשיבו לו ככה...
הוא מנגן. הם נוקשים על דלתי מרום. אורות באוויר. מתוך האפלוליות של החדר, אפשר להרגיש... אורות של גן עדן.

פונדק הבש"ט.
מקום קטן ואינטימי, שחולם לעשות לסצנת מועדוני הלילה והפאבים בארץ, מה שאראל חולמת לעשות לקולנוע ולטלוויזיה.

לפונדק הגענו באראל דרך אושרי מימון, שהגיע אליו דרך ידידנו היקר מערוץ מאיר ואחד מהמתנבים שמשקיעים את נשמתם בפונדק הקטן, עמיחי ינטיפוביץ', ששמח להציע אותו לאושרי כבמה לצאת ולהתפתח ממנה תיאטרלית.
זמן לא רב לאחר שאראל הוקמה, דאג צוות הפונדק בראשות אריאל לואיס, שירה, עמיחי ועוד כמה נשמות טובות, שיבשילו התנאים להרצת הופעות בפונדק.
וההסטוריה מתחילה לקבל צורה לנגד עינינו.
אראל חולמת לקדם תרבות אחרת. עמוקה, עשירה, בעלת שאר רוח. לא כופה, אלא מכילה. מעוררת את האור באנשים שמקבלים ממנה.
אראל מקדמת אמנים ויוצרים צעירים שרוצים ליצור ובאמת להרבות אור בעולם, כל אחד בנקודה האלוקית שלו.
פונדק הבש"ט נותן את הבמה והמקום במציאות.
המטרות זהות- ואין הרבה שמונע מהחלומות להתרקם האחד בשני ויחד הלאה. שני הגופים חולמים להפוך ליותר ממקום. ליותר מחברה. שניהם חולמים להפוך לתופעה. לסממן גאולה, אם תרצו.

עד כה- היו לנו בפונדק שתי הצגות תיאטרון פלייבק של "סצנה" ומופע מוזיקלי בלוז/ רוק שלי עם הרכב מזדמן, ויהיו עוד. צופינו היקרים יכולים כבר לרשום לעצמם מופע מוזיקלי איתי בכל יום שלישי ומופע תיאטרון פלייבק בכל יום חמישי (איתי בתור המנהל המוזיקלי של "סצנה") עד שיעלה אתר מסודר של הפונדק במהרה בימינו אמן...

אני מצרף, מתוך שותפות אמיצה ורצון עז של אראל לקדם את המגמה הברוכה הזאת, את מכתבו של אריאל לואיס, מנהל הפונדק, אל כלל ציבור הקוראים:

בס"ד
במרכז ירושלים, בסמטאות העתיקות של נחלת שבעה, קם לו פונדק הבש"ט עם אור ואהבה
המעניק מזון לגוף ולמחשבה.
פונדק הבש"ט מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ונותן בית פתוח לצעירים ונגישות לתרבות יהודית רוחנית, עשרות רבות של סיפורים מעוררי פליאה על קשרים וחזרה למקורות של צעירים וצעירות בזכות המקום החם והקטן שנותן להם הזדמנויות אמיתיות, אשר רבים מהם ממשיכים את הקשר עם המקום ועם משפחת המתנדבים.

הפעילות המיוחדת של הפונדק יוצרת הזדמנויות מרגשות וסיפורים מעוררי פליאה של חיבור ללא תנאים בין מגזרים שונים. האורחים נהנים משלל הופעות מוזיקה ותיאטרון, ממשקאות ומאכלים ביתיים.
פונדק הבש"ט נותן במה לכול אמן הנכנס למקום. עשרות רבות של יוצרים מצאו במקום בית לאומנותם, ובחמימות והאינטימיות האופיינית למקום.
לאחר שנה של פעילות, הקים הפונדק להקות מוזיקה וקבוצות לימוד ותיאטרון, ומשתף פעולה עם ארגוני מוזיקה יהודית כמו "רננות" ותיאטרון "סצנה", לעודד אומנות יהודית וצעירה.
החזון שלנו הוא שילוב בין מקום בילוי, המושך אליו בני נוער וצעירים לבין בית מדרש והפצת תורה.
בכדי לתת הזדמנות לאנשים שלא היו יכולים או מעוניינים לפגוש במקום רוחני, הקמנו את המקום שנראה כמסעדת בר ובצורה הנוכחית הוא מתאים לצרכיהם של צעירים כמקום בילוי ולכן יש לנו יכולת להציע להם את התכנים הרוחניים שביהדות.
מכיוון שבתי מדרש יש לרוב וכן סדנאות ושיעורים ולכולם יש אינטרס משותף להביא את האנשים שמעוניינים להכיר וללמוד על יהדות ורוחניות.
חסרים מקומות שיביאו את האנשים להתעניינות. הפונדק מכיר לצעירים את הרוחניות בדרכים שמתאימות להם, בזכות האומנות והמוזיקה שהם משמשים כשפה משותפת לכולם, וע"י החמימות והביתיות שהמקום מקרין אנו מצליחים להפוך את הרוחניות והיהדות ליותר נגישים.
פונדק הבש"ט אינו תחליף לבית מדרש, הוא האמצעי שדרכו אנשים יוכלו להכיר את המגוון היפה ורחב שביהדות.


הפונדק מעוניין ליצור גשר עם קהילות תרבות נוספת באמצעות מעגל טלוויזיה אינטרנטי ולפתח "רשת" של מרכזים זהים, להגיע למגוון רחב יותר של אוכלוסיה ולשתף אותם בתכנים הרוחניים של פונדק הבש"ט.


צוות המתנדבים שם ימים כלילות למען אחזקת המקום במסירות נפש ללא תמורה, אך פעילותינו מוגבלות מחוסר תקציב.

בכדי להניף את פעילויותינו ולהגביר את הסדנאות ובית הלימוד ולתת מענה מידי לצרכיהם הרוחני של בני הנוער החולפים במקום אנו זקוקים לתרומות נדבנים, בכדי שנוכל להחזיק את המקום ולשלם על ההוצאות השוטפות שלנו.

ברצוני לפגוש באנשים אשר מתחברים לרעיון הרוחני שבו ומעניינים לעזור באמצעות כסף שיעזור לנו לממן את הפעילות השוטפת של המקום ובכדי שנוכל לתת לאותם צעירים כלים להמשיך בדרכם הרוחנית,
וכן לפגוש גופים כלכליים אשר רואים במקום כפוטנציאל יצירתי חדש להפצת תרבות יהודית, אשר יהיו מעוניינים לתרום לנו ציוד תקשורת שישמש להעברת התכנים הרוחניים שלנו באמצעות האינטרנט על מנת שנגיע לציבור רחב ומגוון יותר.

הציוד הנדרש: מצלמות וידאו, ציוד הגברה, מחשב, כלי נגינה, וציוד תפאורה לתיאטרון.

למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה.

בברכה,
אריאל לואיס,

פונדק הבש"ט.
thebeshtpundak@gmail.com
שה' יצליח דרכנו!
אלעד.

יום שלישי, 11 באוגוסט 2009

הרהורי קצה של אראליסט אחד

אז סיימנו להתלהב, סיימנו פחות או יותר להוכיח לכל העולם שיש לנו את מיטב הרעיונות איך להפוך אותו למקום טוב יותר או משעמם פחות, סיימנו להתהלל כמפתחים בעובדה שבעצם כל הכלים נמצאים בהישג יד, קרוב ממש... ועכשיו, סוף סוף - התחלנו להתעייף. אשרינו.

השאלה הנשאלת: איך לוקחים שלושה גברים המצויים אי-שם במהלך שנות ה20 לחייהם שמיצו את השלב של לחלום עם עצמם והתבגרו/התייאשו (עדיין לא החלטתי איזה מיותר למחוק) לכדי תובנה שכדאי שיעלו על הקרון הקרוב, וינטשו רציף אפוף רומנטיקה (מאות מטרים שדרת ספסלים שוממים, שעון גדול וברזל אינסופי טעון ציפייה... נו, כמו זה של הרכבת בירושלים) לטובת שאון מתכתי תעשייתי, ועדיף שיחטפו קרונות ככל יכולתם לפני שהאופק יבלע את שארית האבק שהם מעלים מאחוריהם... ופשוט מחברים אותם לכדי גוף אחד פועל ביעילות עם ראש ידיים ורגליים וקצת קישקעס?!
זו השאלה. טוב, אולי חוץ מהקטע של הרכבת.

כבר עם תחילת עבודתנו המשותפת הבחנו שהקושי העיקרי לא טמון בכוחות המצויים בשטח, אלא בדרך השילוב ביניהם, בהבנת העמדות, קרי - חלוקת התפקידים.
אושרי שיזם מלכתחילה את כל העניין והוא גם נושא החזון לטווח הארוך, תופס באופן טבעי מקום של הובלה, אבל עדיין לא התברר אצלנו מה טיבה המדוייק של הובלה זו, באיזו מידה היא עושה תפקיד נאמן ומתי היא עלולה לחרוג מגבולותיה ולפגוע בתפקידם של האחרים.
אף אחד מאיתנו לא רוצה למצוא את עצמו רק ממלא פקודות ומבצע עבודות בקבלנות. העניין הוא לחשוב במשותף, לעבוד במשותף ולקצור את הפירות במשותף... אבל כפי שאפשר להעריך (והרבה יותר ממה שאפשר להעריך) המצב של עבודה משותפת בתחום שהגבולות שלו כל כך לא מוגדרים, תחום שאין בו יחסי מעסיק - שכיר אלא שאיפה להדדיות יצירתית - מעלה קושי עצום. הרי כל יוצר לעצמו בונה לו את הסביבה האינטימית היצירתית שלו בעמל של שנים: זמן רב אורך עד שהוא נהיה מודע לסגולותיו ולכיוון שהן תובעות ממנו, עד שהוא מקבל אותן במאור פנים ויוצא לפנות להן דרך בתוך סבך הזמן-מרחב-אנושות... ועכשיו אנו שלשתנו בבת-אחת מעוניינים לצאת עם תוצאות כאשר ההיכרות היא עדיין בקושי בראשיתה. אנו מאמינים שהבירור ייעשה והוא כבר עכשיו הולך ונעשה, הקשר בינינו לא יכול להשאר כשל אנשי עסקים עם ממשק מצומצם; במקרה שלנו - שלשתנו נזרקים ומתמסרים למקום הזה שבינינו, מה שאנחנו קוראים 'אראל', עלינו ללמוד את המרכיבים שלו, ובין השאר - ללמוד את עצמנו מחדש, הפעם כחלק מ... לא רק כישות בודדת על ספסל בלב הדממה של תחנת רכבת רומנטית, לימוד שהוא לא פחות קשה וארוך מהלימוד הראשון - של כל אחד לעצמו.

ההרכבה הזו שבסופו של דבר אנו מאמינים שתחיה - היא המיתוס ומה שמעבר, אראל.

יום חמישי, 6 באוגוסט 2009

תמונות ממופע הפלייבק בפונדק הבש"ט- ט"ו באב תשס"ט







נתחיל בזה, כי החיבור שלי לאינטרנט עושה קצת בעיות בשעה עמוסה זו... עם הזמן אני אערוך את ההודעה ואעלה לכאן עוד תמונות וגם כמה סרטונים מהמופע (המדהים למדי) שהיינו/ חווינו/ הופענו לפני יום וחצי... :)


אז... אלו אנחנו- בתמונה אחרי המופע שצולמה באזור ארבע לפנות בוקר. משמאל לימין- אושרי, אני, אביץ. אראל בשר ודם, בשבילכם...

שיתוף הפעולה עם פונדק הבש"ט מתחזק כאשר בצעד מפתיע בסיועו הרב של חבר אראל אחר, מחליט כותב שורות אלו להצטרף ולהופיע בהרכב בלוז מוזיקלי אל תוך הלילה באותו הפונדק ממש! כן כן! בואו בהמוניכם היום ב- 11:30 לשמוע אותי בפונדק! אותו מקום, ממש, אבל ממש לא אותה השעה!
ובנימה רצינית יותר- אני מודה על כך שאני חלק מקבוצה כזאת. אנחנו מקווים שבעתיד אראל תהפוך להיות פלטפורמה שדרכה אמנים יוכלו לקדם האחד את השני בסימביוזה שממנה יצאו כולם מורווחים- ממש כפי שקורה עכשיו.
אלעד.
נהנה מכל רגע, ולא מתנצל על פוסטים קצרים!

היה משהו בעש"ט!!!



פונדק הבעש"ט (שעיברת את שמו מ'בירא-רמא'), פאב חמוד ואינטימי בליבה הפועם של ירושלים - היה גאה לארח קבוצת שחקנים למרתון פלייבאק אל תוך הלילה (וקצת הבוקר) עם הקדשו של היום המיוחד - ט"ו באב.
שלשתנו היינו שם: אושרי בתפקיד שחקן, אלעד בתפקיד מוזיקה ואפקטים, ואני בתפקיד מתחבא מאחורי המצלמה.
אם שאלתם את עצמכם מהו מופע פלייבאק אתם יכולים להרגיש בנח, שכן הנכם נמנים על מרבית המשתתפים באירוע שנשארו דוממים כאשר בתחילת הערב נזרקה השאלה לחלל האויר - "מי יודע מהו מופע פלייבאק?"
מופע פלייבאק, הומצא אי-שם מתישהו באמריקה על ידי מישהו, הרעיון הוא: הצגת תיאטרון, אלא שבמקום להביא תכנים כתובים מראש, באים השחקנים עם איבזור מינימלי ומקסימום ספונטניות ונכונות להציג ('לשקף', בעגה המקצועית) כל מה שיביא הקהל. כן, התנועה היא מהקהל אל הבמה, ולא מהבמה אל הקהל, כנהוג. בכל פעם הקהל נשאל האם יש למישהו סיפור לספר, במקרה שלנו נתבקשו בעיקר סיפורי 'ט"ו באב' למיניהם כדוגמת דייטים/אהבות/אכזבות וכדו' אבל בעצם כל סיפור אישי בין שיש בו משהו מלהיב ומצחיק, בין עצוב או כאוב - יכול לשמש חומר להצגה שמאולתרת ע"י צוות השחקנים שתוך רגעים ספורים צריכים להמחיז אותה. לשקף - להביא את הדברים כהוויתם, להגזים אותם, להביע עמדה, להציע פתרון... מה שבא להם.
השחקנים מתכנסים להתייעצות חשאית, בנתיים אלעד מנעים את זמננו באיזה קטע אינסטרומנטלי, התאורה מתעמעמת, עד השמע ה'גלינג' ואז האורות נדלקים והשחקנים תופסים את מקומותיהם על הבמה. הקטע מומחז (בדר"כ לכל צחוקו של הקהל) עד השמע ה'גלינג' הנוסף - השחקנים קופאים והתאורה חוזרת לעמעומה. מחיאות כפיים.

לקח מעט זמן להפשיר את הקרח, אבל עם הזמן סיפורים הגיעו והצגות רצו, ולא תאמינו - המופע ארך לא פחות מ-5 שעות (נטו) והחוויה שמרה על שיאה.
אני אישית פשוט התמוגגתי מהמופע, כולו משעשע, כולו גם מעורר מחשבה, מפרה ומועיל. המעורבות הזו נותנת לתיאטרון כח אדיר. השחקנים לא צריכים לנחש מה מעניין את הקהל שלהם - הם פשוט שואלים אותם, ומחזירים את זה אליהם כמו בומרנג מתוגבר בקישוטים ומנגינות ומלאי בלתי נדלה של חומר למחשבה והומור. באחת ההזדמנויות מצאתי את עצמי עולה על הבמה מספר מה שעברתי באותו יום בדרך למופע, איך כל העולם התנכר אליי, כלומר כל בתי הדפוס עשו קנוניה והחליטו עלי את הדלתות... ואיך שהייתי אדיש (זכיתי לקבל קטע תיאטרלי שלם בקשר לאדישות :). החוויה היתה כאילו לקחו את הבפנוכו שלך שסיפרת אותו בחצי שפה והפכו אותו החוצה בצורה הכי מוחצנת שאפשר להעלות על הדעת. תיארתי את זה כמו שהופכים גרב וכל הסרחון יוצא, לא ממש הבינו מה רציתי, אבל בכל אופן - החוויה מכוננת ובסופו של דבר מועילה (אחלה טכניקה פסיכולוגית!).

אז הנה עוד פרוייקט שאראל משתלבת בו, הפעם באופן לא קלאסי, אבל שורה תחתונה - שלשתנו היינו ונתנו יד, ואכן 'קבוצת אראל' נמצאה מהחתומים על האירוע.

פונדק הבעש"ט הוא מקום מיוחד, מאגד לא רק צעירים דתיים. הוא נותן במה פתוחה, תרתי משמע, למנגינות האישיות של כל אחד ואחד, וגם מקום לשתף מחשבות וחלומות. תבואו - יואל סלומון 12 נחלת שבעה ירושלים (בתוך סמטה קטנה לכיוון בית הכנסת האיטלקי)


ותודה לאביטל והמוווו--ן מזל טוב!! :)

יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

דווי ואומץ- פוסט ראשון

הדרך להקמת אראל רצופה בלא מעט חלומות ותקוות, שממשיכים לקבל צורה אפילו בימים אלו במוחותינו הקודחים...אחד החלומות המדהימים, הפנטסטיים והגרנדיוזיים במידה כמעט מגוחכת שלנו זכה לשם 'דווי ואומץ'.

קשה להעריך עדיין באיזה סדר גודל של הפקה מדובר. דבר אחד כן ברור: כשההפקה הזאת תקרה, היא תהפוך במהירות להפקת דגל...

ראשיתו של הרעיון מתחיל בפגישה ביני לבין אושרי בימים שקדמו לאראל, בזמן ששנינו עדיין היינו בגדר פורשים טריים מערוץ מאיר לילדים ואושרי התחיל סוף סוף בגיבוש קבוצת ליבה לחברת ההפקות שהוא חלם להקים.
ישבנו בתחנה מרכזית ושיתפתי אותו בשיחה מול המחשב שלי בכמה מהסיפורים והרעיונות היותר חזקים שיצרתי: רדיקס, רובו-סמיילי, כנפי מלחמה וחופש, המגינים ועוד מספר רעיונות.
אושרי נדלק על הגיקיות שלי (יש לנו שפה משותפת נרחבת בתחום, למרות שההתמחויות מבחינת ידע קצת שונות) והתחיל לגלגל יחד איתי את הרעיון של חבורה של בעלי כוחות על.

באינספור שיחות טלפון ומיילים גיבשנו פילוסופיה על כוחות הנובעים ומתאימים לאישיות מסויימת (במקרה הזה, אני ואושרי) והתחלנו בגיבוש עלילתי ראשוני של סדרה שתסתובב סביבי וסביב אושרי. עם הראש שלי (שמסוגל לדמיין יקומים שלמים עם חוקיות משלהם... כן מוזר) והראש של אושרי (עם הרצון להפוך אחרי שנים למישהו עם כוחות על וליצור סיפור גדול על סופר גיבורים יהודים ועל בית המקדש... גם סוג של מוזר) יצרנו יקום חדש.

את המקפצה הסופית קיבל הסיפור בזמן ישיבה משותפת של חברי אראל בבית שלי שתועדה על ידי המצלמה בפלאפון של אביץ... הנה כמה קטעים משם:

אני מקשקש קצת על הפסנתר ואביץ רואה צורך לצלם את זה...

אושרי בתנוחת הסברה אופיינית

כותבים את דווי ואומץ! הופעת אורח של המחשב שלי...


היקום של 'דווי ואומץ'...
בארץ לפני למעלה מאלפיים שנה חיו גיבורי התנ"ך האדירים. הם הגנו על ממלכות יהודה וישראל מאות בשנים עד בוא הגלות.

עם העלם הנבואה וחורבן הבית, אבדו חלקים מכוחותיהם ואיפשרו לנבוכדנצר ללכוד גם אותם בתוך שארית פליטת עם ישראל. כדי שלא יוכלו להציל את עם ישראל בשנית, הגלה אותם נבוכדנצר למימד אחר תוך שימוש בכוחות אפלים ועתיקים, והקשר איתם אבד לעם ישראל עד ימינו אנו.
בעולם הנורא אליו נשלחו השורדים, העולם שזכה לשם "עולם הדווי", כוחות הרוע הידועים בשם "הקליפות" הם בעלי ממשות.

בעולם האפל הזה נאלצו השורדים להקים קהילות עמוק מתחת לפני הקרקע ולנסות לקיים בדוחק מסורות קדומות על מנת לשמר את עצמם.
בקרב הקהילה נודע שקיימת אפשרות לחזור אל העולם שלנו באמצעות שער מעבר, אך השער הזה מעולם לא נמצא, ועם הזמן- נשכח ואבד מתודעתם...

עד היום.

השער נפתח בטעות על ידי שני צעירים משני עולמות שונים... 'איש צור' (אושרי) מעולם הדווי ו'אלעד' (אנוכי...) מעולמנו אנו.

אלעד הוא לא המשיח והמושיע שלו ציפו הגולים העתיקים. למעשה הוא בקושי משהו שמישהו מצפה ממנו למשהו...
מדובר בבחור מופנם ודחוי חברתית המצוי תחת מעקב פסיכולוגי מתמיד מחשש שיפגע בעצמו באובססיביות.

לאלעד יש כשרון בודד ונדיר של ציור שבו הוא מוצא נחמה מתלאות העולם. שילוב של הכשרון שלו עם מיקום פיזי יוצא דופן וזמן מדוייק ביממה, פותח שער דרך אחד הציורים שלו ומאפשר ל'איש צור' מעבר לעולמנו.
אלעד מתחיל במרדף אחרי איש צור בעל הכוח הפיזי האדיר והחריג, ומכאן יתחיל מסע משותף של השניים בנסיון לעזור האחד לשני להתגבר על חולשותיו ונסיון משותף לעצור את הרוע שפרץ מעולם הדווי לעולמנו ולהציל אחת ולתמיד את הקהילה הגולה...

עד כאן בתור התחלה... פרטים נוספים ישוחררו עם הזמן.

ניתן לראות כבר עכשיו שמדובר במשהו שהוא מעבר לפרוייקט בסדר גודל רגיל, אז אנחנו שומרים על הרבה פרטים אצלנו...

כמו כל הפרוייקטים הנוספים של אראל, אנחנו מחפשים ספונסרים רציניים כדי לסייע בתיקצוב ההפקה. המעוניינים יכולים לפנות אלינו ישירות למייל:
arelgroup@gmail.com

השארו לעקוב!

אלעד.

נ.ב.
בעקבות רכב הסובארו ג'אסטי של אביץ שזכה לשם המלבב 'צ'יטה', אני פונה בבקשה אל ציבור הצופים להעניק שם הולם למחשב שלי אשר ממנו אני כותב ומופיע בווידאו בפוסט הזה...
הגיע הזמן ש: "Dell Studio 1535" יזכה לשם הולם!

נשמח לשמוע את תגובותיכם (גם באופן כללי)

יום חמישי, 30 ביולי 2009

הבייבי הבכור שלנו




אז הפרוייקט הראשון, שאכן אפשר לומר עליו שקרם עור וגידים (ועכשיו הוא לומד ללכת) הוא האתר הרשל'ה. אמנם כפי שצויין אראל מתכוונת להתמקד בעשייה קולנועית-טלוויזיונית אבל זו רק קריאת כיוון כללית, אין שום מניעה לעסוק בעוד תחומי יצירה מגוונים שמשרתים את המטרה הגדולה. ואכן, הרשל'ה הוא פרוייקט יוצא דופן ביחס לשאר הפרוייקטים המתוכננים לתקופה הקרובה, שרובם ככולם מתמקדים בתחום הפקות שמע-ויזואל.


מהו הרשל'ה ומה מטרתו? ובכן, מגוון אינטרסים מצטרפים ומתנקזים למוצר אחד (הממ!) הרשל'ה, באופן רשמי לפחות הוא פורטל עבור הילד הדתי, או אולי עבור ההורה הד
תי הדואג לשלום בנו (ומי מאיתנו לא?). מחשבה בסיסית על 'הרגלי הגלישה' (אם יש מושג כזה) של ילדים באינטרנט הולידה את הרעיון שלא צריך יותר מכמה עשרות בודדות של אתרים המספקים תכנים איכותיים ונקיים עבור ילדים וכבר החגיגה גדולה.

הרשל'ה גם נועד להוות קרש קפיצה לכמה פרוייקטים עתידיים של אראל, בכך שישמש במה להפקות ילדים כאשר קהל היעד כבר מרוכז ומכונס ברחבה סביבה.

מוטיב נוסף שהופך את הרשל'ה למוצר אושריי טיפוסי הוא הפשטות שבהפקה (כי הרי עדיין אנו דלי אמצעים) לעומת התועלת שהוא עשוי להביא בהווה ובעיקר בעתיד. הרשל'ה הוא שימושון, כלומר דף בודד המפנה אל אתרים הרבה, בחי' אספקלריא (מאירה או שאינה), קל מאוד לבנות עמוד כזה ובאופן ניגודי לקלות הבנייה - הוא עשוי להוות כלי שמיש ביותר לכל הדרדקים שחפצים בהכוונה. עד כדי כך שמישותו (ומכאן כנראה השם 'שימושון') שאך טבעי הוא לשים את הרשל'ה כדף בית, שיקבל במאור פנים את הגולש הצעיר היישר אל עולם התואם את צרכיו.



הרשל'ה עדיין עובר.

הרשל'ה התפתח בכמה שלבים, למעשה הוא הבשיל זמן די ארוך במעבדות ובמרתפים ושאר מקומות אפלים בארץ, לא ברור מי הגה אותו לראשונה - אבל אושרי טוען לכתר כהרגלו. ככל הנראה הרעיון התפתח בשותפות של אושרי עם עוד מתכנת שהתחיל ליישם את הרעיון אך נעצר בשלב העיצוב. בשלב זה הרשל'ה ננטש, והועבר לידיו המיומנות של אלעד לטיפול קוסמטי. אושרי ציפה שמלאכת העיצוב תושלם בזריזות וכבר הרשל'ה יורשה לעלות על גלי האינטרנט ("פשוט צריך לצייר כמה פרחים וכבשים, ויאללה!"). אלעד ישב כמה ימים ולילות בנסיון להלביש את הרשל'ה במלבושי מלכות (קריאה וצפייה במדריכים אינטרנטיים איך, לכל הרוחות, מעצבים אתר) עד לתוצאה המיוחלת.



הרשל'ה כפי שאלעד ראה אותו.

בתרועת חצוצרות אלעד הציג את מעשה ידיו להתפאר, אך בסופו של דבר התברר שהבגדים, כשמם, בגדו ברעיון המקורי והרשל'ה קיבל אופי מורכב בהרבה מהכוונה המקורית (לפחות זו שהיתה אחוזה באותו שלב במח של אושרי). תחת אשר יהיה שימושון פשוט, נראתה כאן התחלה של פורטל מסועף עם מגוון מדורים ושאר פריטים מגניבים. אמנם חובה לציין את העבודה המשובחת של אלעד בתחום האיור, שאכן תרמה נדבך נוסף לפרוייקט ודחיפה משמעותית בדרך הנפתלת.


בזה הסיפור לא נגמר (בקושי התחיל...) הרשל'ה עבר טיפול נוסף, הפעם ע"י דן, משתף פעולה עם אראל, איש קולנוע, גרפיקאי ומעצב אתרים שעבד יחד עם עוד מתכנת תחת פיקודו (מסתבר שהתכנות הקדמון של הרשל'ה אבד אי שם בחלל הקייבורגי...). דן הביט בתבנית של הרשל'ה כפי שהשתקפה בעיצוב הויזואלי של אלעד, במקביל קלט כמה מילים שאושרי שלח לו, וכמו שאומר הפתגם - טוב מראה עיניים - תחינותיו של אושרי לא עזרו. דן הציע את הגרסה הראשונה של הרשל'ה, שבעצם היתה פורטל בסגנון אלעד עם עידון לכיוון אושרי (שרצה שימושון, "עמוד אחד בסה"כ!!!!!"), הרשל'ה לכאורה היה מוכן לצאת לאויר העולם (או לאויר הענן, כינוי לאינטרנט) בשלב זה אראל דרשה פגישה!



הרשל'ה כפי שדן ראה אותו.

פגישה נערכה, ושם הכל פרץ. רק שם בעצם הבנו כולנו את הכוונות הסותרות במהלך פיתוח הרשל'ה, איך שכל אחד משך לכיוון אחר, וכך אולי הרווחנו הרשל'ה רחב ושמן יותר - אבל אולי גם קרענו אותו לגזרים... קולות רמו ושקטו, ידיים הונפו, אנשים קמו מכסאותיהם והתיישבו אחר התרוצצויות עצבניות... בסופו של דבר אושרי הצליח להשחיל את הרעיון המקורי שלו - שימושון, ש-י-מ-ו-ש-ו-ן. שימושון נשאר שימושון. שימושון הוא עמוד בודד שנושא קישורים. זהו. נורא קשה לאנשים המעורבים יותר בתחום המקצועי לקבל רעיונות פשוטים (אך גאוניים שיווקית) שאינם דורשים מיומנות מופלאה, כנראה, כי אושרי עם כל הכריזמה המפורסמת שלו היה צריך להתאמץ מאוד עד שהרעיון שלו - פחות או יותר הועבר. ההתגוששות העיקרית התרחשה בין דן ואושרי, שכל אחד מהם ניסה להוביל כיוון לפי הבנתו, ובסופו של דבר הוביל לפסק - גזורו.


בסיעתא דשמיא, הרשל'ה זכה ללידה קלה וזריזה יחסית, הודות לריבונו של עולם והודות לעבודה הנמרצת ובעיקר המעשית של דן. כיום הרשל'ה רץ בגירסה נסיונית, ובקרוב הוא עתיד להתבגר ולקבל מנה גדושה של שיפורים כשהחשוב שבהם הוא החצר הסגורה שתבטח את הגלישה עבור הילד (וההורה...) בצורה הרמטית.

וייקרא שמו בישראל - הרשלה!



בקרו כאן: http://www.hershale.com



על דינוזאורים וט באב

משימה חינוכית חשובה שלקחתי על עצמנו , נהגתה כשפגשתי דינוזאור ...

- זה לא בעיה לפגוש דינוזאור _ הם בכל מקום בעטיפות של מוצרים,בתוכניות טלבזיה,בובות- ומה לא
את הדינו הספציפי זה פגשתי בספר ילדים מדבר שאף הוסיף הוסיף קול ( מן נהמה גרונית ) לאוביקט הלא קיים בעליל הזה

ואז הבנתי שבעצם מבחינתו של ילד קטן אין שום הבדל בין קיום דינוזאור וארמדיל - או ג'ירפה
מיכאן חשבתי שאם היתי איש יחסי הציבור של הדינוזאורים היה מגיע לי צל"ש

--ואז חשבתי מה אני עושה עם זה ????? --
ואז חשבתי על בית מיקדש - וניזכרתי בעקרון הפשוט שאם חולמים משהו מספיק חזק הוא מיתהווה ( או ניברא )

כמו למשל השפה העיברית או מדינת ישראל.....
לכן לקחתי על עצמנו משימה חינוכית כבירה לחלום את בית המיקדש בכל הכח ( ומה חלימה יותר גדולה ומשמעותית מסרטים , טלביזיה , קומיקס----------( תוסיפו למיקדש עוד שני חברים חשובים מאוד שלו ,נבואה ומלכות .... - זה לא רעיון שלי הרב קוק שוזר אותם ביחד )

באופן מעשי :

אנחנו קבוצת אראל צריכים לגרום - לדור הילדים שגודל עכשו בארץ המובטחת (ובחו"ל)
לחיות בעולם שבו בית המיקדש הוא משהו מובן מאילו - לעשות תוכניות על העתיד-- להיתעסק בעבר רק לא להשאיר אותו בתפילה ובציפיות .....

- נכון בכרגע חוץ מאיזכורים בפרויקיטם שונים וספציפים אין לי תוכנית בקנה שזו תהיה המהות שלה -- אבל

קימעה קימעה -- במלוא המרץ..............................................!!!!!!!!!!!!!

יום שני, 27 ביולי 2009

מה אתם מבלגלגים לי מאת המח

זו רשומה גורלית !
אני בתמיהה אישית פנימית מה בעצם העינן של חזות הבלוג הזה
האם זה כרטיס ביקור אינטרנטי קבוצתי עיסקי ??
או סחבקיה משותפת על גבי האינטרנט???

- עצם השאלה שאני מעלה נוגסת האפשרות א ...
אפשר להניח שמי שסיגננו הוא צפיה קריאה או מיפגש בבלוג- לא מצפה לגשה עיסקית מכובדת ומעונבת
ואז עולה השאלה האם לפרסם בבלוג בעיקר את דרכה ותהפוכותה של אראל - או גם הגיגים אישים
ניסתפק כרגע בדרכה של אראל בעלום כדוגמת " איך הכל התחיל " של אביץ

ברוח זו אפרסם פה ארוע שיקרה ב"ה בטו באב
והוא מופע פליבק לתוך הלילה לפונדק הב"שט ( תאטרון פליבק - סוג של תאטרון בו הקהל מספר סיפורים והשחקנים מבצעים )
אני יהיה כשחקן ( עם עוד אנשים שתישמחו להכיר כמו אסף פניאל,עימנואל,אלחנן אבן חן )
אלעד ב"ה יהיה כמנגן
ואביץ ככל הניראה ישדר את הארוע און לין

אז הינה לכם עוד הגיון של הבלוג הזה- הבלוג הזה יעדכן את קוראו בארועי תרבות שונים שאנחנו חלק מהם ( לפעמים החינם לפעמים במחיר )( למשל הפעם זה 20 ש"ח )....

זהו בנתיים...

יום ראשון, 26 ביולי 2009

דיברתם על החמור...



הזכרתם אותי כמה פעמים אז הינ ה מס מילילם שלי בעינין :




טוב , אז אני אושרי כפי שדובר -אני הזיתי את הפרויקט הלאומי הזה-אראל


אני זה שמאימין שמהקיבוץ שלנו תצא מהפכה אמיתית(נישמע קצת כבד לא)‏אני בן 28 כניראה (לא סגור על זה אישתי טוענת שזה 27 הנושא בדיון )




בעללאישה-אב לילדים(2) - איש חזון והזיה שחקן(תאטרון/קולנוע)מאמן(מאמן אישיקווצר) ובעל חיבה עזה כתיבה עם סוגריים (רואים לא)אראל היא שלב בהיתפחות של חלום/חזון שלי לעצור את ההיתנתקות הבאה(או סתםלהביא את המשיח ) - כל זה מיתוך חשיבה שהמדיה היא המפתח להכל (בטווח הארוך)




או במילים אחרות -תנו לי את הוליווד ותוך שנה( אולי שנתיים . ?! )(בערך?) המשיח בחצי דרך




או לפחות ניבנה בית מיקדש , נקים את מלכות ישראל , ונבקש נבואה-‏ (שזה בעצם מה שנידרש מאיתנו בדור הזה. . וביכלל )וזהו בערך, (כרגע)




זה אני בבגדי עבודה
( דמיות מבת שני הן די להיט -יחסית .. )
מעבר לכל הדברים הגדולים אני איש פשוט שבסך הכל רוצה להשאיר מורשת
מפוארת לעתיד - ולנפח את חשבון הבנק בהווה ( במידה )

יום שישי, 24 ביולי 2009

אראל מתוך הערפל

אז מה אנחנו יוצרים?
מתמקדים כרגע בעיקר בקולנוע וטלוויזיה, המדיום הכולל ביותר מבחינת כמות האומנויות שהוא מאגד תחתיו, החזק ביותר מבחינת השפעה המונית אוניברסלית, והרווחי ביותר. טוב, אולי גם היקר ביותר, אבל את ההגיון הכלכלי אני אשאיר למי שמבין בזה.. (לא אני, לעת עתה)

קצת היסטוריה:
יום אחד אושרי מתקשר אליי כולו מתלהב (זה קורה כמעט כל יום גם ככה..): "שמע! גאוני! גאוני! אני יודע מה חסר לי!" כן, כולנו יודעים מה חסר לך, נו מה חדש - "עליתי על זה!" אז תרד לפני שתיפול - "אני צריך מקום וזמן" הו, גילוי מרשים, ברוכים הבאים לעולמנו...
אושרי בעצם התכוון שעל מנת להגשים את החלום העצום שלו (של כולנו בעצם. למעשה אראל היא רק מרכיב מסויים בחלום ארוך הטווח של אושרי על זה הוא יספר לכם אם הוא ירצה, אבל מבחינתנו היא כבר תופסת את כל שדה הראיה עד האופק) הוא צריך נקודה מסויימת להתחיל ממנה, ובעולם הזה נקודה מסויימת מצויינת על פי שני ערכים - מקום וזמן.
צריך להפגש בירושלים באחד הימים, כך השיח לי, עם כל החבורה (זו שאושרי כבר שנים עסוק בליקוט קפדני שלה), מפגשים על בסיס שבועי במקום קבוע כאשר כל החבורה מחוייבת לזה ופשוט עושים דברים יחד, טוב - משנים את העולם...

היתרון של אושרי (לעומתי, כפי שתראו בפסקה הראשונה) הוא שיש לו את הרגל הנוספת: מעבר לחזון הוא גם חושב כסף מתוך הבנה שזהו מרכיב חיוני שמשפיע על הרדיוס של מרחב המחיה-יצירה שלנו. בהתחשב בכל מה שנאמר יוצא שכל פרוייקט שאנו בתור קבוצה (לפני הברית לא היה לנו שם, אז אני הדבקתי את הכינוי "אחוות אושרי") הולכים לקראתו צריך לקיים שלושה תנאים:
1. תואם את הרוח היוצרת שבקרבנו.
2. ערכי (עוד נדון בזה בהרחבה) ומשמעותי ובעל יכולת השפעה.
3. אופק שיווקי שיצעיד אותנו הלאה.
תקראו שוב את המשפט בראש הפוסט ותראו איך זה ממלא את התנאים.
----

לעניות היכרותי עם העולם סביבי, אני חושב שרוב היוצרים האיכותיים מתקשים לחשוב שיווק ורוב המשווקים מתקשים לחשוב יצירה איכותית.
האיכות אין לה סוף, היא יורדת לפרטים ומתלטשת עד השלימות, עד התחושה שיש פה משהו אלוקי (או שמא נכון לומר יותר מלאכי, שכן האלוקים בכוונה ברא עולם חסר אבל המלאך הוא רוחניות לבדה, מושלמת בתפקיד הספציפי שלה) ולא מעשה ידי אדם. כמובן ששיווק טרם עת הוא הרס היצירה האיכותית, אמנם ליטוש עד אין קץ מוביל לחורבן לא פחות חמור ולמאיסה בכל העולם שאינו מושלם, וגם אף אחד לא שומע אותך.. סתם חבל.
אמנם יש כמה דוגמאות של כאלה שהצליחו למזג יצירה עם שיווק, והפכו את זה למנוע אדיר, כנראה אחרי שהפנימו כמה כללים בסיסיים באשר לטיבו של עולמנו. אחד מהם הוא 'חיים סבן' שפשוט טיפס במעלה בשני רגליים: יצירה-שיווק-יצירה-שיווק. קראו כאן.
המאבק בין יצירה לשיווק ימשיך להנטש. אבל אנחנו לא נביט מהצד עד שהצדדים יגיעו להסכמה אלא נחיה את המתח הזה באופן פעיל, בנסיון להעמיק את הבירור ולקרב אותו למיצוי.
----

אחרי אתנחתא פילוסופית, נחזור לסיפור: אושרי כינס כמה חברים, שזה שלשתנו (הליבה של אראל) ועוד כמה בתחנה המרכזית בירושלים, ושטח את החזון. תוך כדי סיעור מוחין התחלנו להכיר את הכוחות הפועלים. מאוחר יותר התברר שהכרת הכוחות הפועלים והגדרת טיב היחסים ביניהם - היא נקודה מרכזית ביותר שצפויה להערים לא מעט קשיים בדרכנו. אחרי המפגש המרגש, המשכנו התכתבויות תכופות במיילים, הוספנו להתפלפל בהגדרת מהות הקבוצה וגם נזרקו כמה רעיונות מעשיים.

נקודה מהותית שמגדירה את אראל כיוצאת דופן היא הנכונות הבסיסית של חבריה להשקיע המון מרץ וזמן בלי לראות רווחים באופק. התנועה הסיבובית של הגלגל הענק "הפקה -> רווח -> הפקה יותר גדולה -> רווח יותר גדול וכו'" מקבלת את תוקפה רק אחרי דחיפה ראשונית משמעותית שמתאפשרת או כאשר יש סכום התחלתי ממשקיע או מגוף אב, או כאשר יש מוכנות לעבוד בלי רווחים בהתחלה מתוך אמון חזק בהווה של העשייה ובעתיד של הרווחים ממנה.
משקיע - אין לנו, גוף אב - אנחנו מעדיפים לא להשתייך לשום גוף שעלול לתמרן אותנו ולהרחיק את קיומם של 2 התנאים הראשונים שצוינו לעיל. נותר לסמוך על כוחותינו ולהתחיל להתנהל בכבדות שתהפוך עם הזמן לקלילות רבה יותר ויותר.
הרווח מכל הסיפור הזה - שאין פה מגדל פורח באוויר אלא בנייה מלמטה למעלה - קודם כל תכנים אח"כ מתפשטים הלאה. וגם כאשר ההתפשטות הלאה מתעכבת או נכשלת - אנחנו חוזרים לליבה, קבוצה מגובשת עם עצמה שרוצה ליצור ביחד.

זו הפילוסופיה על קצה המזלג. שאלות? (בתגובה על הפוסט)

יום חמישי, 23 ביולי 2009

פתחנו את הבאסטה!


שלום לכולם.

אז הנה אנחנו מתחילים... אראל.
אני מודה שקצת קשה להתעלות על אביץ בנאומי פתיחה... הוא נ-ו-ר-א טוב בזה... D:

אתם עוד לא יודעים את זה, אבל כרגע עליתם על אחד מהבלוגים המעניינים והמסקרנים ביותר ברשת... יהיה פה מעניין, יהיה פה מקורי ומסקרן, והכי חשוב: יהיה כיף!

--------

מי אנוכי?

אלעד יעקובוביץ' (שם משפחה של אשכנזים שאם לא שברתם את השיניים כדי לקלוט אותו לא אמרתם אותו כמו שצריך...) בן 23 בקרוב וכרגע צלוי ומרחף בין העולמות. בצבא שירתתי כמ"כ בצנחנים (ואיך שנפגשתי עם אביץ הלכנו מכות אני והגולנצ'יק הזה... סתם, לא באמת. ריחמתי עליו...) ובגדול נמצא בעתניאל- אפרת -ירושלים. תלוי בעיקר מתי תפסתם אותי...



אני עושה פרצוף למצלמה במחשב הנייד שלי... וזה מה שקורה.



קאמי. אחד מידידי נפשי הקרובים. תכירו.


אז מה ככה?

אראל היא חלום משותף שלי, של אושרי ושל אביץ ליצירת פלטפורמה איכותית להפקות מקור בתחומים מגוונים באומנות ובתרבות בארץ ובעולם.
נשמע גדול? הקדישו דקותיים מזמנכם ואפרט על המיזם.

אנחנו חיים היום בעידן הגלובליזציה. עידן של טכנולוגיה, פוסטמודרניזם ואידיווידואליזם בעוצמות שטרם היו כמותן. לכולם יש יותר זמן פנוי. כולם חשופים להרבה יותר מידע. כולם יכולים לעשות הרבה יותר- בהרבה פחות. כך מצאנו כל אחד קרה מאיתנו את דרכו בעולם היצירה באופן עצמאי... במקרה שלי, האינטרנט היווה את הכלי המרכזי שלי בקפיצה אדירה במיומנויות השונות שאני אוחז בידי כיום כגיק מחשבים, כמאייר, כמוזיקאי, ככותב ועוד כהנה וכהנה... אספר בהמשך.
רוב חיי יצרתי למגירה, בלי להעלות בדעתי שיש בשוק ביקוש ליצירה מקורית ואיכותית. גדלתי בין השאר תחת השפעה תרבותית שאיננה קשורה לעולם הערכים שלי, אך לא קלטתי לפחות עד גיל 19 שיש לי יכולת אמיתית ליצור שינוי באמצעות הכלים הללו. שבעולם היום כל אחד יכול אם רק יש לו המוכנות ללכת עד הסוף על מה שהוא מאמין בו.
האיחור בהטמעת ההבנה הזאת גרם לכך שנכוותי מספר פעמים כשניסיתי לחדור לתעשייה בתחומים הללו בלי הגישה הנכונה.

אראל היא גישה אחרת.
היא גישה שיש בה רוח אחרת. מקורית, רעננה, מתחדשת. היא פלטפורמה שמתבססת קודם כל על איכות אנושית ורק אחר כך על מסחריות. היא קבוצה שבה השותפים הם חברים, עוזרים אחד לשני ומקדמים אחד את השני לעבר החלומות שלו, ולעבר החלום המשותף.

למה אראל?
אראל היא מובלעת של המשפט "אראה פני אל". החזון שלנו הוא לראות ולהראות פני קודשא בריך הוא דרך המדיה. להראות לעולם שאפשר גם אחרת, לתקן את הראיה של העולם הזה לראיה של נבואה, של משיח, ולהוות כלי לכונן מציאות של בית מקדש בעולם.
עם חזון גדול באים חלומות גדולים ואחריות גדולה...

לרגל פתיחתה של אראל אני נושא תפילה שה' יצליח דרכנו ושנזכה ונהיה כלים להפצת האור בעולם.

אנחנו מזמינים אתכם להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות כאן...

בהצלחה לכולם!