הדפים שלנו

‏הצגת רשומות עם תוויות אושרי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אושרי. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 8 במאי 2011

עדכון בלוג אראל 8.5.2011

ובכן, הבלוג הזה הוא סיפור כואב, הלא כן? לפתע פתאום נותרתי רק אנוכי הקטן לתחזק אותו, והוא, מגיע לו הרבה יותר, לבלוג החביב הזה... יהא פוסט קצר זה אם לא תמורה הולמת, אז לפחות סמלית, להזנחה הרבה אותה סבל במשך זמן כה רב.


אראל עברה שינויים רבים בתקופה של החצי שנה האחרונה... אביץ עזב אותנו, אושרי ואסף פרשו יחד עם עמיחי לעסוק באופן אינטנסיבי בהעמדת תיאטרון סצינה על הרגליים בכוחות עצמו ובהקמת עמותה, וכמו כן חוזקו הקשרים עם תיאטראות עמיתים כמו תיאטרון אדרת, חן הפקות, יישוב הדעת ועוד, כהכנה לאראל העתידית בע"ה.


במהלך הזמן הזה גם אירע אירוע משמעותי נוסף כאשר תיאטרון סצינה בשיתוף עם שני התיאטראות שהוזכרו- הרים הצגה יפהפייה  למבוגרים שאף אני, עבדכם הנאמן, שיחק בה תפקיד משמעותי.


אני השקעתי משאבים וזמן בהקמת חבורה של אנשי ווידאו שתתחיל הפקה של סדרות טלוויזיה מקוריות בקרוב (בעיקר לילדים), התחלתי ליצור להקה, והתחלתי במגעים שיאפשרו אולי בעתיד להקים מחלקה לקומיקס.


מחלקת הווידאו טרם קיבלה שם... יש למישהו הצעות מקוריות, עבריות שמצלצלות טוב ממש? (עלו לי בראש שחק, רהב, דברים אמורפיים שקשורים באור, בהקרנה, במדיה, אבל לא כאלו שהשתמשו בהם כבר אלף פעמים... אשמח לשמוע!)


בנוסף, בתקופה הזאת הפקתי כמעט לבדי קטלוג לאראל. זה היה נסיון לא פשוט והיה הרבה תכנון לקוי בביצוע שלו, אבל סך הכל זאת הייתה עבודה מכובדת. כרגע, כתוצאה משינוי אסטרטגיה שיווקית, ככל הנראה ההשקעה בקטלוג בפורמט הנוכחי שלו תיפסק. טרם ביררנו עם עצמנו באראל לאיזו אסטרטגיה שיווקית אנחנו מכוונים.


במחלקת הווידאו החליטו ללכת על קונספט חדש ממש מאפס. צוות תעלומה נדחק למעשה הצידה ויאלץ לחכות לתורו עוד שנה שנתיים לפחות ככל הנראה. בינתיים אני מקווה שעד החופש הגדול, תסתיים סוף כל סוף עריכת פרקי "ארץ ישראל האבודה" שלמרבה הצער איש כמעט לא נגע בהם מאז שצולמו ועדיין יש שם עבודה רבה, עניין חשוב כיוון שהעבודה הזאת לא מתבצעת עד שאני מקדיש לה זמן באופן אישי, וחבל.


הקונספט החדש נעשה באמצעות החברים החדשים במחלקת הווידאו: יהל חזן, דוד לייזרוביץ' וגלעד פרי שמהווים יחד איתי את הצוות שהוגה את הרעיון והתכנים של התכנית, ומספר אנשים במעגל נוסף כמו מיכאל בארי כצלם ועורך נוסף, קובי וענת קרומביין כאנשי סאונד ועיצוב פסקול, נתי מסקנס כאנימטור ומעצב נוסף ולאחרונה גם אדם בשם אריאל לנדמן שיתכן ויוכל להרים את פורטל הרשל'ה העתידי באינטרנט כדי לשדר את התכנים הללו באופן איכותי.


התכנית למעשה תעבוד במודל המזכיר את זה של הסדרה המיתולוגית 'רחוב סומסום' (בעיקר בגרסת המקור האמריקאית שלה) ותכלול בובות טלוויזיה ברמה שטרם נראתה כמותה בתכנית ילדים תוצרת הארץ. הנה מספר דמויות קונספט (כל הזכויות על העיצובים שמורות):







אני מעריך שאם הכל יתקדם כמתוכנן, הפקת התכנית והצילומים עצמם יתחילו בנקודת זמן מסוימת באמצע שנה הבאה. אם ירצה ה', אולי גם קודם. ראשית נאלץ לעבור ים של מכשולים תקציביים ובירוקרטיים על מנת להצליח להפיק אפילו פרק פיילוט, אבל אנחנו אנשי אמונה ברוך ה'- ויש לנו סבלנות.


הפלטפורמה האינטרנטית שמתרקמת כרגע היא הקמתו המחודשת של אתר הרשל'ה, שיהווה שילוב בין פורטל לאתר תכני הווידאו של אראל. יוצגו שם התכניות השונות של אראל כמו התכנית הנ"ל שנקראת כרגע (עד להודעה חדשה) 'צביק וחברים', התכניות של 'צוות תעלומה' ובין לבין ישודרו קטעי ווידאו של הרשל'ה עצמו יחד עם שחקנים חיים, כחלק מהנחיה והפיכת האתר למקום אטרקטיבי ואיכותי לילדים.


חדשות רלוונטיות אחרונות, עמיחי בתהליכי היפרדות מאושרי ואסף, ואני מרים כרגע הפקה גדולה שתהווה למעשה מפגן כוח של אראל ותתקיים בהפנינג אירועים גדול בגוש עציון מיד אחרי ל"ג בעומר. בהפקה מתוכנן שיתוף פעולה ענקי בין מחלקת הווידאו, הלהקה שלי, תיאטרון סצינה, תיאטרון אדרת ותיאטרון יישוב הדעת. אני סוגר את הפרטים בעזרת ה' היום או מחר.


ומה יהא על הבלוג הזה? אינני יודע. מעט חבל לי עליו. יתכן שימיו ספורים ושהפונקציה שבא למלא אבדה כבר, אבל אני לא אומר נואש בינתיים. אולי בזמן עתיד, כלל חברי אראל ימצאו את הדרך להחיות את הפלטפורמה הזאת, או אולי אפילו פלטפורמה מוצלחת ממנה.


בכל מקרה, שמחתי על ההזדמנות לכתוב כאן שוב. אני מקווה שחברי אראל השונים יביעו בבלוג הזה עניין מחודש בעזרת ה'.


כל טוב! 


אלעד.

יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

החופשה הרשמית שלי

שלום לאנשי אראל וחובביה בכל מקום שהם נמצאים!


אחרי דפרסיה מכתיבה שנמשכה קרוב לשנה, גם אני מעלה עוד פוסט... כן ירבו!


ראשית, בע"ה אני יוצא לחופש בתאריכים ד'-ה' חשוון שבה אהיה לא זמין בשום צורה, כך שאין טעם לחפש אותי! מי שצריך משהו, יכול ליצור קשר לפני או אחרי.




יש לי תובנה לחלוק:
הגעתי להבנה עם עצמי באופן עמוק שהשם 'אראל' חיבור של המילים אראה פני אל במובן של אני אראה את פניו של ה',
אלה אראה במובן של 'אראה את פני אלוקינו לעולם כולו'.
( למה אין ניקוד ב HTML $#@$@#$@!!! )
מהתובנה הזאת, נגזרת המטרה: ליצור באמצעות אותה המדיה (שעליה דיבר יצחק אברהמי בצורה יפה ומעמיקה בפוסט שלפני) שהופכת עם הזמן לחזות הכל כמעט,
את האוירה. את האוויר שהעולם זקוק לו כל כך. עולם שבו רואים את פני ה בכל דבר ובכל מקום וזמן...
קידוש שם שמים במובן הכי פשוט- לאן שאפנה את המבט - הוא מולי!!





ומשהו בנימה אישית


אני מתפלל כבר מאז ראש השנה (ומבקש מכם להצטרף לתפילותיי)
לסדר.
והויה.
הסדר הזה, כפי שאני רואה זאת מבחינת אראל כרגע, מתחיל בהשתלבות בעמותה לפי התוכנית שהוצעה לנו על-ידי הרב מיכאל ממעלה אפרים.
שייכות לעמותה- משמעותה שבאופן משפטי\חוקי\כלכלי - אראל תהיה סוף סוף קיימת !!!
אני מרגיש כמו במשל המיתולגי של האל שבראשו נולדה אלה אחרת,
ששהתה בפנים עד שבקעה החוצה.
אראל בעיני נכון להיום כאלו יושבת במוח שלי - ושל שאר חברי אראל - והמשקל כבד...
החשבונות, הכספים, התכניות, הכל נמצא במצב היולי ולא ברור בתוך הראש שלי ועל גבי הרשת בצורה מפוזרת ולא ברורה...
גם (כמובן) במובנים היותר ארציים ופשוטים אני מרגיש אנחנו חייבים את העמותה הזו - עבורי זה פשוט זועק לשמים!
וכמנהגי בקודש- תפילה:
" אנא אל נא בורא הכל ומקימו בכל רגע , אל ריבון עולם ועלמיא - אנו בניך\עבדך (מחק את המיותר או השאר את שניהם) התכנסנו יחד כדי והאיר ולהאציל ולעורר ולהעצים שמך בעולם, לצעוק קיומך בעולם ניסתר ולהאיר ולהראות השגחתך עלי אדמות, אנא עזרנו, סייענו, חוננו שיוקם ויתהווה הכלי הנכון בעולם הזה כדי שהרעיון הגדול והנשגב יוכל לרדת לעולם המעשה ולא יוותר מעופף לא בעולם הבריאה ולא בעולם היצירה אלא בעולם הזה ממש.
אנא ה' תן לנו הכח הכלים והחיל לעשות ליצור ולהאיר בשמך עולם זה שבראת! "

חג שמח והרבה בהצלחה וסיעתא דשמיא לכולנו!

אושרי.

יום שלישי, 23 בפברואר 2010

חלומות של אתמול

אני יושב עכשיו במשרד בעפרה.. מבולגן לחלוטין. רגע לפני הופעה. עכשיו בא לי פוסט...

האמת היא שאני מרגיש שבזמן האחרון אראל לא קיימת יותר מדי... קרו לנו כמה דברים טובים בגדול וכמה דברים טובים קצת פחות.
מצד אחד, הגענו להסכמה על השימוש באולפן בעפרה (הכשרה עם יואב אליצור על המקום במשך ארבעה ימים לעשרה אנשים), קנינו מצלמה נהדרת והרצנו הופעות בכל מקום. הרשל'ה קם לתחיה בסדרת סרטונים שבה אני והוא מצטלמים יחד ובקרוב תצטרף אליו גם בצי, כל אחד מאיתנו מרוויח לא רע פחות או יותר ומתקדם יפה בתחומו הוא לאט אבל בטוח, ובסך הכל נראה שבאמת הכל נפלא.

למרות זאת, מבחינת אראל אנחנו בעיצומו של משבר. משבר מהסוג שאיש לא הרגיש בו כשהתרחש, ובכל זאת משבר.
אני מרגיש שלאחרונה קצת איבדנו את הכיוון. את החזון והמטרה הגדולה. את הלהט לקום בבוקר ולהמשיך ליצור במלוא המרץ.

יש כמה סיבות שאני יכול להצביע עליהן, כמו התפרקות בהרבה מובנים מסויימים של שותפי אראל, חוסר האיזון בין שיקולי הרווח וההכנסות ביחס להשקעה באומנות ויצירה לשמה, אנשים חיצוניים שמושכים החוצה וגונבים אנרגיות ועוד.

אודה ולא אבוש, אני מתוסכל.
אני רוצה לנער את כל המנגנון, וכמו שק חפצים ישן ומלא אבק להפוך אותו על פיו, לשפוך את כל תכולתו החוצה, לנקות, לסדר, לארגן מחדש ולזרוק או לתת לצדקה מה שמיותר.
ההרגשה שמלווה אותי היא שאני מנסה בתקופה האחרונה להחזיק את הכל ביחד שלא יתמוטט. אני מחזיק מעצמי אדם מאוזן וסך הכל אחראי, שידוע באופי שלו לזגזג מתחום לתחום- ובדרך כלל גם מצליח. להחזיק על עצמי בני אדם זה משהו שאולי עוד הייתי יכול להתמודד איתו, אבל להחזיק על גבי לגמרי לבד (תחושתית ומעשית) קיום של חברה שאמורה יום אחד להפוך בע"ה למשהו בסדר גודל של תאגיד... זה כבר יותר מורכב, ואולי זה גם קצת גדול עלי בשלב זה בחיי.

את אראל שלי מניע החלום ליצור ביחד- ובאיכות גבוהה. הרצון להשפיע על אנשים ברעיונות חדשים, והרצון לתת בימה ליוצרים רב תחומיים מופלאים אך נטולי כלים להגשים את חלומותיהם הפרועים ביותר- כאן.

בעצם, אם אני חושב על זה, יש לנו הכל- ובכל זאת אין לנו כלום.
יש לנו אולפן, ציוד, כשרונות אנושיים מופלאים שרק מחכים לפרוץ החוצה ולטלטל את העולם טלטלה עזה.
אבל אין לנו כלום, כיוון שכל אלו עומדים ככלי ריק כאשר ליבם, נפשם, שכלם, רצונם ונשמתם של האנשים נמצאת הלאה ממנה.

אני לא רוצה לראות את החלום הזה שוקע. אני לא רוצה לראות אותו אובד במצולות יחד עם הרעיונות המופלאים האחרים ששקעו תחת אבק ההסטוריה. והעיקר, אני לא רוצה לשקוע יחד עם החלום הזה.

ולכן, אני חושב שהגיע הזמן לריענון השורות. אני חושב שהגיע הזמן להכניס באראל דם חדש, ולצרף אליה עוד אנשים. אנשים שמשהו בוער בהם, עם נפש צעירה ורצון אדיר להשמיע קול ייחודי שיעשה את ההבדל. שמוכנים לתת ולהקריב למען החלומות הכמוסים שלהם, גם אם הם לא הולכים לראות מזה גרוש עוד הרבה זמן.

שותפיי, אושרי ואביץ, לא היו חלק מכתיבת הפוסט הזה ומהנושא שלו. הקריאה הזאת מכוונת גם אליהם, להצטרף מחדש לחלום שלנו. לתת לו, להשקיע בו ולטפח אותו באומץ.

כי זה החלום שלנו, ולדעתי זה גם החלום של הרבה הרבה יוצרים בתוך הציבור שלנו.

בואו לא נתן לתקווה לשקוע.

אלעד.

נ.ב.
אני מצפה מאוד לתגובות הן מקרב שותפים והן מקרב חברי באראל.

יום שישי, 2 באוקטובר 2009

3 פוסטים ביום אחד ( סיפורי הרשל'ה !!! )

אחרי שקט יחסי - 3 פוסטים - ולכן אקצר

3. היום הרשל'ה שבר שיא של 400 כניסות יחודיות בערך ( אחרי משבר ארוך... דן עזב אותנו - אחרי דין תורה - ( יהיה על זה פוסט מיוחד בהמשך בלי נדר) - והרשל'ה עבר להיות מיוצג ע"י אדון שימחי, שמפיק גם את שולי רנד וכאלה בשעות הפנאי ... :)

שדרוגים רבים באופק ...

- לאחרונה אביץ בבולמוס עשיה חיובי ( ומרשים ) - אלעד חולה - אז תאלצו להיסתפק בפוסטים שלי בנתיים ...

יום שלישי, 22 בספטמבר 2009

ראו אותי בערוץ 10!

פרסום מרכזי של אראלניק בכתבה בפריים טיים של ערוץ עשר!!!


באחד מסיורי הסליחות שלי בעיר (שם אני עושה הצגות בתור אבו-רפול, המרוקאי הזקן שמעיר את אנשי הרובע היהודי לסליחות) הגיע צוות של ערוץ 10 כדי לעשות כתבה על התופעה הזאת בירושלים שמתחילה בימי חודש אלול ונמשכת עד ערב יום כיפור...

הם התבייתו עלי וביקשו לצלם אותי (למרות שהם בכלל באו בשביל שחקן אחר... מחילה, שניאור...)

מי אני שאומר לא?

שתהיה לכולנו שנה טובה!
אושרי.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

מנהיגות?

הגורל הפגיש אותי עם המכללה למנהיגות יהודית....

שלחתי להם את המייל הבא :

"שלום, שמי אושרי מימון, ואני רוצה לשתף אתכם בפרוייקט שלי:

כשחקן\כותב\יוצר\איש תרבות אני יוצא לחלוטין מהמעגל של 'איפה העבודה הבאה שלי '.

במקומו, אני ניזון מחזון גדול וחובק עולם.

בגדול הרעיון הוא להעביר את מרכז ההשפעה התרבותית העולמית (נכון להיום הוליווד וגרורותיה ) - לכיוון ירושלים, לעם היהודי , לתפיסה התורנית וכו'.
לעולם התרבות יש גמישות ויכולת לחולל מהפכה תפיסתית עמוקה - מהפכה שבמישורים אחרים (מישפטי\מדיני\צבאי\אקדמי) קשה יותר, יקר יותר, ולפעמים בלתי אפשרי לחלוטין לשנות.
עם התפיסה הזו הלכתי להיות שחקן כשהשיטה שאני דוגל בה היא להרחיב מעגלים - להצליח קודם מיגזרית, אחר כך לאומית, אחר כך עולמית, ולהיות עם אצבע על הדופק לאפשרות של מקפצות שמגיעות על הדרך.

היום אני חבר ומנהל בארגון קטן שמתגבש מסביב להיגיון הזה.
הארגון ניקרא אראל - מונה כרגע 3 חברים שעשים עבודה רבה ללא כל תמורה בטווח הקצר (מתוך אמונה שהמהלך כולו יביא לא מעט פרנסה בהמשך).
יש לי בארסנל לא מעט סקיצות של פרויקטים שהם בשלבי עשיה, יצאו לאור - או ממתינים במגרת רעיונות ומחכים להזדמנות שבה יהיו מספיק משאבי זמן וכסף כדי לממש אותם.
לדוגמא :

הרשל'ה, אתר ילדים המרכז את האתרים באינטרנט שמתאימים לילדים דתיים. כאשר האתר יצליח, אנו מתכננים לעשות בו שימוש כבסיס להפצה של סרטים\משחקי מחשב באופן שיהפוך אותם לכדאיים כלכלית, וראויים להשקעה יצירתית. באמצעות המוצרים הללו - אנו מתכוונים לייצר השפעה משמעותית על המגזר הדתי כולו (ויש לציין שהאתר הוקם על בסיס שיתוף פעולה בלבד ללא כסף או משאבים נוספים מלבד זמן וכישרון - מתוך אמונה בחזון ההצלחה).

דין תורה - פרוייקט מגירה לתוכנית המבוססת בחופשיות על התוכנית "תביעות קטנות" ששודרה בעבר בטלווזיה הישראלית. מדובר בתכנית עלילתית שמציגה בית דין או רב שדן דיני ממונות.
תוכנית כזו, אם וכאשר תזכה להצלחה, יכולה לייצר השפעה אמיתית על ההרגלים המישפטיים בארץ (לפחות בתחום התביעות הקטנות).
לצורך תוכנית זו יש לי את כל המשאבים מכתיבה עד הפקה וכו'. מה שצריך זה מימון מנימלי (רצוי כמובן כמה שיותר) ושיתוף פעולה עם בתי דין לדיני ממונות או רב או ישיבה ... שמעוניינים לתת לכך יד.

פרויקט מגירה נוסף הוא סרט עלילתי באורך מלא שיופק ברמה בין לאומית ויציג את הסיכסוך הערבי ישראלי מזוית אחרת.
השפעה של סרט כזה אם יצליח - תהיה אדירה ויתכן שביכולה לייצר מהפכה של ממש בדעת הקהל העולמית. לצורך הפקה של סרט כזה יש צורך במימון משמעותי ( קרוב ל1000000 דולר ) שזה אומנם סכום קטן מאוד בזירה הגדולה אבל אני מאמין שאפשר להגיע איתו רחוק אם חשיבה חכמה, מה גם שמדובר בהשקעה שעל פניה מצטיירת כרווחית מאוד.
זה לא משהו בלתי אפשרי. ראיתי כבר אמריקאים עשירים שמשקיעים סכומים דומים ויותר על פרויקטים הרבה פחות משמעותיים. מה שצריך זה שינוי בתפיסה, וגב רחב של מוסד מכובד שיעמוד מאחורי הפרויקט. (למשל, אולי, מיכללה למדינאות יהודית...?)
גם פרויקט זה הוא בר ביצוע. ראשית תוקם תשתית חשיבתית שתאפשר גיוס המוני של בעלי מקצוע 'משלנו' + סיוע כספי של כ- 1000000$ דולר שיצריכו אקרובטיות הפקתית יוצאת דופן וחשיבה מקורית (שגם להם אני ערוך) המרחק מתקצר באופן משמעותי.

אלו שלוש דוגמאות קצרות של פרוייקטים שנמצאים אצלי ברשימת העבודה, ויש עוד קרוב לחמשה עשר נוספים לפחות. בשלבים שונים של ביצוע. (והמספר רק הולך וגדל)...

אשמח לשמוע מכם."


שימו לב להתנסחות הבהירה יחסית אלי ... P:

בסוף הסתבר שמה שהם נותנים זה תמיכה מורלית\אינטלקטואלית מול הסילופים האקדמיים בכל האוניברסיטאות בארץ בתחומי המשפט, המדינאות וכו' ...

לא כל-כך קשור אלי, אבל כבר יש לי רעיון מה אפשר להפיק מזה...

עד הפעם הבאה!

אושרי.

יום שלישי, 8 בספטמבר 2009

הקומיקס עוקב אחר עלילותיהם של שני תיכוניסטים בדרכם להקים גבעה בארץ ישראל מתוך רצון לתקן עולם במלכות שד-י,
רק שמשהו קצת מתפקשש בדרך...

הדף הנוכחי הוא אחד משלושה המהווה הקדמה לסיפור (שמעבר אליה ולמעט ספיישלים למינהם יסתכם בסיפורי "וואן שוט" העומדים בפני עצמם לכל גיליון )
הקומיקס הוא סאטירי הומוריסטי באופיו.
הדמויות הפועלות:

חנן: ידוע גם בתור ה'חנן'... גאון צעיר ומופנם שמדבר בעיקר עם המחשב שלו, אגסי. וכתוצאה מכך יש לו קושי בתקשורת עם אנשים אחרים והוא נוטה לדבר בשפת מחשבים שלא רבים מבינים (מה שמוביל ללא מעט סיטואציות קומיות). הוא מגיע לגבעת שומ.קום לאחר שגורש מהמקלט שבו התנחל לטובת הניסויים שלו כדי לחפש מקום נקי יותר לקליטת הרשת האינטר-קוסמית שנדרשת כדי לתחזק את המחשב שלו...

גבעון: נער גבעות ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. שמדבר המון, לכולם. לא גאון גדול, אבל זוכר המון ציטוטים מהתורה בעל-פה, וחי את אידאל ישוב ארץ ישראל בכל רגע. עזב את הלימודים לאחר שמאס בבורגנות ובשילוב בין קודש לחול שם (דיברו אנגלית בשיעור גמרא... למקצועות חול הוא לא נכנס בכלל) ומחפש מקום שבו יוכל לחיות על פי ערכיו ואמונתו בלי שתרדוף אחריו כל תרבות המערב. בעליה של זמבורה.

אגסי: הפלא הטכנולוגי המכונה בטעות 'מחשב' המצוי בבעלותו של חנן. אין הרבה דברים מבחינה טכנולוגית שאגסי לא מסוגל לבצע, וחנן מעריץ אותו ומחשיב את דעתו מאוד בכל תחום ועניין. אגסי (קריצה לחברת אפל- תפוח) הוא בעל אישיות נויירוטית וחושש מאוד מהטבע הפרמיטיבי ומפני השונים ממנו בכלל...

זמבורה: חיה תנ"כית קדומה המצוייה ברשותו של גבעון, אינטלגנטית מאוד ונשארת עם גבעון מפני שהיא סבורה שהוא חיית המחמד שלה. זמבורה נותרה ככל הידוע כיחידה מבני מינה והיא מחפשת לעיתים קרובות את החצי השני שלה... אחת לזמן מסויים היא בוחרת אדם, חיה או חפץ ומתאהבת בו, לרבות אגסי המבועת- שמהווה האקס שלה... זכתה לכינוי בזכות קולות הזמבורה שהיא מפיקה.

פרטים טכניים:

הפתיחה היא קומיקס ראשון מתוך שלושה שיהוו את ההקדמה לסדרה.

עם פרסומה, אעלה אתר (אולי אפילו תחת חסות של עולם קטן) שיאפשר תגובות, משובים, פידבקים ובונוסים למיניהם.
כרגע, הקומיקס מתוכנן לעלות על דפי עולם קטן לתקופת נסיון.
מבחינת סגנון עיצובי- ניסיתי משהו חדש ושונה כיוון שחשבתי שהוא יתאים יותר לתוכן של הקומיקס.

אני רוצה ואשמח לקבל משובים ותגובות מקהל הקוראים כדי לדעת מה רוצים לראות.
כפי שאתם בוודאי רואים, יש כאן פוטנציאל ענקי.
שיהיה לנו בהצלחה!

אלעד.


נ.ב.
את הקומיקס יצרתי בסיוע רב מצד ידידי הטובים אושרי מימון ואביץ מאיר.

יום חמישי, 6 באוגוסט 2009

תמונות ממופע הפלייבק בפונדק הבש"ט- ט"ו באב תשס"ט







נתחיל בזה, כי החיבור שלי לאינטרנט עושה קצת בעיות בשעה עמוסה זו... עם הזמן אני אערוך את ההודעה ואעלה לכאן עוד תמונות וגם כמה סרטונים מהמופע (המדהים למדי) שהיינו/ חווינו/ הופענו לפני יום וחצי... :)


אז... אלו אנחנו- בתמונה אחרי המופע שצולמה באזור ארבע לפנות בוקר. משמאל לימין- אושרי, אני, אביץ. אראל בשר ודם, בשבילכם...

שיתוף הפעולה עם פונדק הבש"ט מתחזק כאשר בצעד מפתיע בסיועו הרב של חבר אראל אחר, מחליט כותב שורות אלו להצטרף ולהופיע בהרכב בלוז מוזיקלי אל תוך הלילה באותו הפונדק ממש! כן כן! בואו בהמוניכם היום ב- 11:30 לשמוע אותי בפונדק! אותו מקום, ממש, אבל ממש לא אותה השעה!
ובנימה רצינית יותר- אני מודה על כך שאני חלק מקבוצה כזאת. אנחנו מקווים שבעתיד אראל תהפוך להיות פלטפורמה שדרכה אמנים יוכלו לקדם האחד את השני בסימביוזה שממנה יצאו כולם מורווחים- ממש כפי שקורה עכשיו.
אלעד.
נהנה מכל רגע, ולא מתנצל על פוסטים קצרים!

יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

דווי ואומץ- פוסט ראשון

הדרך להקמת אראל רצופה בלא מעט חלומות ותקוות, שממשיכים לקבל צורה אפילו בימים אלו במוחותינו הקודחים...אחד החלומות המדהימים, הפנטסטיים והגרנדיוזיים במידה כמעט מגוחכת שלנו זכה לשם 'דווי ואומץ'.

קשה להעריך עדיין באיזה סדר גודל של הפקה מדובר. דבר אחד כן ברור: כשההפקה הזאת תקרה, היא תהפוך במהירות להפקת דגל...

ראשיתו של הרעיון מתחיל בפגישה ביני לבין אושרי בימים שקדמו לאראל, בזמן ששנינו עדיין היינו בגדר פורשים טריים מערוץ מאיר לילדים ואושרי התחיל סוף סוף בגיבוש קבוצת ליבה לחברת ההפקות שהוא חלם להקים.
ישבנו בתחנה מרכזית ושיתפתי אותו בשיחה מול המחשב שלי בכמה מהסיפורים והרעיונות היותר חזקים שיצרתי: רדיקס, רובו-סמיילי, כנפי מלחמה וחופש, המגינים ועוד מספר רעיונות.
אושרי נדלק על הגיקיות שלי (יש לנו שפה משותפת נרחבת בתחום, למרות שההתמחויות מבחינת ידע קצת שונות) והתחיל לגלגל יחד איתי את הרעיון של חבורה של בעלי כוחות על.

באינספור שיחות טלפון ומיילים גיבשנו פילוסופיה על כוחות הנובעים ומתאימים לאישיות מסויימת (במקרה הזה, אני ואושרי) והתחלנו בגיבוש עלילתי ראשוני של סדרה שתסתובב סביבי וסביב אושרי. עם הראש שלי (שמסוגל לדמיין יקומים שלמים עם חוקיות משלהם... כן מוזר) והראש של אושרי (עם הרצון להפוך אחרי שנים למישהו עם כוחות על וליצור סיפור גדול על סופר גיבורים יהודים ועל בית המקדש... גם סוג של מוזר) יצרנו יקום חדש.

את המקפצה הסופית קיבל הסיפור בזמן ישיבה משותפת של חברי אראל בבית שלי שתועדה על ידי המצלמה בפלאפון של אביץ... הנה כמה קטעים משם:

אני מקשקש קצת על הפסנתר ואביץ רואה צורך לצלם את זה...

אושרי בתנוחת הסברה אופיינית

כותבים את דווי ואומץ! הופעת אורח של המחשב שלי...


היקום של 'דווי ואומץ'...
בארץ לפני למעלה מאלפיים שנה חיו גיבורי התנ"ך האדירים. הם הגנו על ממלכות יהודה וישראל מאות בשנים עד בוא הגלות.

עם העלם הנבואה וחורבן הבית, אבדו חלקים מכוחותיהם ואיפשרו לנבוכדנצר ללכוד גם אותם בתוך שארית פליטת עם ישראל. כדי שלא יוכלו להציל את עם ישראל בשנית, הגלה אותם נבוכדנצר למימד אחר תוך שימוש בכוחות אפלים ועתיקים, והקשר איתם אבד לעם ישראל עד ימינו אנו.
בעולם הנורא אליו נשלחו השורדים, העולם שזכה לשם "עולם הדווי", כוחות הרוע הידועים בשם "הקליפות" הם בעלי ממשות.

בעולם האפל הזה נאלצו השורדים להקים קהילות עמוק מתחת לפני הקרקע ולנסות לקיים בדוחק מסורות קדומות על מנת לשמר את עצמם.
בקרב הקהילה נודע שקיימת אפשרות לחזור אל העולם שלנו באמצעות שער מעבר, אך השער הזה מעולם לא נמצא, ועם הזמן- נשכח ואבד מתודעתם...

עד היום.

השער נפתח בטעות על ידי שני צעירים משני עולמות שונים... 'איש צור' (אושרי) מעולם הדווי ו'אלעד' (אנוכי...) מעולמנו אנו.

אלעד הוא לא המשיח והמושיע שלו ציפו הגולים העתיקים. למעשה הוא בקושי משהו שמישהו מצפה ממנו למשהו...
מדובר בבחור מופנם ודחוי חברתית המצוי תחת מעקב פסיכולוגי מתמיד מחשש שיפגע בעצמו באובססיביות.

לאלעד יש כשרון בודד ונדיר של ציור שבו הוא מוצא נחמה מתלאות העולם. שילוב של הכשרון שלו עם מיקום פיזי יוצא דופן וזמן מדוייק ביממה, פותח שער דרך אחד הציורים שלו ומאפשר ל'איש צור' מעבר לעולמנו.
אלעד מתחיל במרדף אחרי איש צור בעל הכוח הפיזי האדיר והחריג, ומכאן יתחיל מסע משותף של השניים בנסיון לעזור האחד לשני להתגבר על חולשותיו ונסיון משותף לעצור את הרוע שפרץ מעולם הדווי לעולמנו ולהציל אחת ולתמיד את הקהילה הגולה...

עד כאן בתור התחלה... פרטים נוספים ישוחררו עם הזמן.

ניתן לראות כבר עכשיו שמדובר במשהו שהוא מעבר לפרוייקט בסדר גודל רגיל, אז אנחנו שומרים על הרבה פרטים אצלנו...

כמו כל הפרוייקטים הנוספים של אראל, אנחנו מחפשים ספונסרים רציניים כדי לסייע בתיקצוב ההפקה. המעוניינים יכולים לפנות אלינו ישירות למייל:
arelgroup@gmail.com

השארו לעקוב!

אלעד.

נ.ב.
בעקבות רכב הסובארו ג'אסטי של אביץ שזכה לשם המלבב 'צ'יטה', אני פונה בבקשה אל ציבור הצופים להעניק שם הולם למחשב שלי אשר ממנו אני כותב ומופיע בווידאו בפוסט הזה...
הגיע הזמן ש: "Dell Studio 1535" יזכה לשם הולם!

נשמח לשמוע את תגובותיכם (גם באופן כללי)