הדפים שלנו

‏הצגת רשומות עם תוויות רעיונות של אלעד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רעיונות של אלעד. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 באפריל 2010

אביב הגיע, ואיתו תוכניות חדשות.

קודם כל, הבלוג הזה צריך שיפוץ... מקווה שמתישהו יהיה זמן להתעסק איתו...

אז אני משתף אתכם, שלושת קוראינו הנאמנים (ציניות מובהקת, למי שלא הבין) באחת התוכניות שלנו, שעליה מתחשק לי לכתוב.

אלו מחשבות על תוכנית העל של התיאטרון, שמקבל כרגע את השם הבנאלי אך המוצלח דיו: "תיאטרון אראל" (אחרי שהצעות כמו 'אוריון' או 'סנה' שהוא מן אינטרפטציה יהודית על 'סצנה', אתם מוזמנים להגיב אם אחד השמות הללו נראה לכם יותר)

החלום- לפתוח עמותה, לאסוף קבוצה של השחקנים שאיתם אנחנו אוהבים לעבוד, ויחד להקים גוף, תיאטרון, ראוי לשמו.
כמה שמות כבר עלו- בינהם אסף פניאל, יהל חזן, אביתר (המוכר יותר בשם הבימה 'נאפו'), עמנואל סאלם, חן דיטמן, ועוד אנשים טובים נוספים- כשעל ההקמה מופקדים כרגע אני ואושרי. ישנם עוד מספר שמות של אנשים מוכשרים ונהדרים שעדיין לא נכתבו כאן פשוט מפני שמדובר בשלב מוקדם כל כך של התהליך.

ההיגיון מאחורי הקמת תיאטרון ממוסד הוא ברור. קבוצה=כח. אלא שהקמת עסק כזה, בייחוד כשמדובר ביוצרים ואומנים, היא קשה ומפרכת. יש כאן המון אגו והמון רצון למשוך לכיוונים אחרים. יש כאן גם דרישה ללא מעט הקרבה מצד מי שירצה להצטרף והקים תיאטרון כזה.

המפתח, בעיני, הוא קודם כל להפגיש בין האנשים יחד במקום אחד, ביום אחד, בשעה אחת. לשטוח בפניהם את החזון ולהפוך אותם לשותפים- קודם כל תיאורטית ואחר כך מעשית.

אחר כך, צריך לחלק את התפקידים באופן כזה שכמות החיכוכים בין הפועלים תרד לסך מינימאלי של סכסוכים (ואין ברירה, בייחוד כשגלוי וידוע שיש חלק מהאנשים שמשדרים על אותם אנרגיות וכמעט לא מסוגלים להתקיים מקצועית אחד ליד השני מהסיבה הזאת בדיוק.)

ואחרי שכל התשתית הזאת מוכנה- אפשר להתחיל לחלום... וברוך ה', יש חלומות.

לתיאטרון, בניגוד לשחקן יחיד, יש את הלוקסוס של להציע מספר גדול של סוגי הצגות. יש לו היכולת להשקיע בהפקות גדולות ובציוד משובח ומקצועי. אני רואה בעיני קבוצת פלייבק משובחת ומקצועית שמוזמנת למספר אירועים על בסיס שבועי, צוות תיאטרון רחוב מיקצועי, סוכנות שחקנים, הפקות לילדים ומבוגרים מכל הסוגים, מחזמרים ועוד.

עוד נושא שיוכל להתקדם מטאורית בעזרת קבוצה כזאת הוא פרוייקט "זוויות" שלנו- המתוכנן בעצם להיות מקבץ קטעי ווידאו קצרים וקומיים שלנו על כל נושא שבעולם.

אני קצת מתעכב כרגע, אבל בעיקרון אני מקווה שכבר השבוע אוכל להיפגש לראשונה עם עורך דין מקצועי שיוכל לסייע לי בהקמה.

על נושאים ופרוייקטים נוספים (וגם על הפרוייקט הזה) עוד בקרוב בע"ה.

קיץ טוב לכולם!

אלעד.

יום שלישי, 23 בפברואר 2010

חלומות של אתמול

אני יושב עכשיו במשרד בעפרה.. מבולגן לחלוטין. רגע לפני הופעה. עכשיו בא לי פוסט...

האמת היא שאני מרגיש שבזמן האחרון אראל לא קיימת יותר מדי... קרו לנו כמה דברים טובים בגדול וכמה דברים טובים קצת פחות.
מצד אחד, הגענו להסכמה על השימוש באולפן בעפרה (הכשרה עם יואב אליצור על המקום במשך ארבעה ימים לעשרה אנשים), קנינו מצלמה נהדרת והרצנו הופעות בכל מקום. הרשל'ה קם לתחיה בסדרת סרטונים שבה אני והוא מצטלמים יחד ובקרוב תצטרף אליו גם בצי, כל אחד מאיתנו מרוויח לא רע פחות או יותר ומתקדם יפה בתחומו הוא לאט אבל בטוח, ובסך הכל נראה שבאמת הכל נפלא.

למרות זאת, מבחינת אראל אנחנו בעיצומו של משבר. משבר מהסוג שאיש לא הרגיש בו כשהתרחש, ובכל זאת משבר.
אני מרגיש שלאחרונה קצת איבדנו את הכיוון. את החזון והמטרה הגדולה. את הלהט לקום בבוקר ולהמשיך ליצור במלוא המרץ.

יש כמה סיבות שאני יכול להצביע עליהן, כמו התפרקות בהרבה מובנים מסויימים של שותפי אראל, חוסר האיזון בין שיקולי הרווח וההכנסות ביחס להשקעה באומנות ויצירה לשמה, אנשים חיצוניים שמושכים החוצה וגונבים אנרגיות ועוד.

אודה ולא אבוש, אני מתוסכל.
אני רוצה לנער את כל המנגנון, וכמו שק חפצים ישן ומלא אבק להפוך אותו על פיו, לשפוך את כל תכולתו החוצה, לנקות, לסדר, לארגן מחדש ולזרוק או לתת לצדקה מה שמיותר.
ההרגשה שמלווה אותי היא שאני מנסה בתקופה האחרונה להחזיק את הכל ביחד שלא יתמוטט. אני מחזיק מעצמי אדם מאוזן וסך הכל אחראי, שידוע באופי שלו לזגזג מתחום לתחום- ובדרך כלל גם מצליח. להחזיק על עצמי בני אדם זה משהו שאולי עוד הייתי יכול להתמודד איתו, אבל להחזיק על גבי לגמרי לבד (תחושתית ומעשית) קיום של חברה שאמורה יום אחד להפוך בע"ה למשהו בסדר גודל של תאגיד... זה כבר יותר מורכב, ואולי זה גם קצת גדול עלי בשלב זה בחיי.

את אראל שלי מניע החלום ליצור ביחד- ובאיכות גבוהה. הרצון להשפיע על אנשים ברעיונות חדשים, והרצון לתת בימה ליוצרים רב תחומיים מופלאים אך נטולי כלים להגשים את חלומותיהם הפרועים ביותר- כאן.

בעצם, אם אני חושב על זה, יש לנו הכל- ובכל זאת אין לנו כלום.
יש לנו אולפן, ציוד, כשרונות אנושיים מופלאים שרק מחכים לפרוץ החוצה ולטלטל את העולם טלטלה עזה.
אבל אין לנו כלום, כיוון שכל אלו עומדים ככלי ריק כאשר ליבם, נפשם, שכלם, רצונם ונשמתם של האנשים נמצאת הלאה ממנה.

אני לא רוצה לראות את החלום הזה שוקע. אני לא רוצה לראות אותו אובד במצולות יחד עם הרעיונות המופלאים האחרים ששקעו תחת אבק ההסטוריה. והעיקר, אני לא רוצה לשקוע יחד עם החלום הזה.

ולכן, אני חושב שהגיע הזמן לריענון השורות. אני חושב שהגיע הזמן להכניס באראל דם חדש, ולצרף אליה עוד אנשים. אנשים שמשהו בוער בהם, עם נפש צעירה ורצון אדיר להשמיע קול ייחודי שיעשה את ההבדל. שמוכנים לתת ולהקריב למען החלומות הכמוסים שלהם, גם אם הם לא הולכים לראות מזה גרוש עוד הרבה זמן.

שותפיי, אושרי ואביץ, לא היו חלק מכתיבת הפוסט הזה ומהנושא שלו. הקריאה הזאת מכוונת גם אליהם, להצטרף מחדש לחלום שלנו. לתת לו, להשקיע בו ולטפח אותו באומץ.

כי זה החלום שלנו, ולדעתי זה גם החלום של הרבה הרבה יוצרים בתוך הציבור שלנו.

בואו לא נתן לתקווה לשקוע.

אלעד.

נ.ב.
אני מצפה מאוד לתגובות הן מקרב שותפים והן מקרב חברי באראל.

יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

דווי ואומץ- פוסט ראשון

הדרך להקמת אראל רצופה בלא מעט חלומות ותקוות, שממשיכים לקבל צורה אפילו בימים אלו במוחותינו הקודחים...אחד החלומות המדהימים, הפנטסטיים והגרנדיוזיים במידה כמעט מגוחכת שלנו זכה לשם 'דווי ואומץ'.

קשה להעריך עדיין באיזה סדר גודל של הפקה מדובר. דבר אחד כן ברור: כשההפקה הזאת תקרה, היא תהפוך במהירות להפקת דגל...

ראשיתו של הרעיון מתחיל בפגישה ביני לבין אושרי בימים שקדמו לאראל, בזמן ששנינו עדיין היינו בגדר פורשים טריים מערוץ מאיר לילדים ואושרי התחיל סוף סוף בגיבוש קבוצת ליבה לחברת ההפקות שהוא חלם להקים.
ישבנו בתחנה מרכזית ושיתפתי אותו בשיחה מול המחשב שלי בכמה מהסיפורים והרעיונות היותר חזקים שיצרתי: רדיקס, רובו-סמיילי, כנפי מלחמה וחופש, המגינים ועוד מספר רעיונות.
אושרי נדלק על הגיקיות שלי (יש לנו שפה משותפת נרחבת בתחום, למרות שההתמחויות מבחינת ידע קצת שונות) והתחיל לגלגל יחד איתי את הרעיון של חבורה של בעלי כוחות על.

באינספור שיחות טלפון ומיילים גיבשנו פילוסופיה על כוחות הנובעים ומתאימים לאישיות מסויימת (במקרה הזה, אני ואושרי) והתחלנו בגיבוש עלילתי ראשוני של סדרה שתסתובב סביבי וסביב אושרי. עם הראש שלי (שמסוגל לדמיין יקומים שלמים עם חוקיות משלהם... כן מוזר) והראש של אושרי (עם הרצון להפוך אחרי שנים למישהו עם כוחות על וליצור סיפור גדול על סופר גיבורים יהודים ועל בית המקדש... גם סוג של מוזר) יצרנו יקום חדש.

את המקפצה הסופית קיבל הסיפור בזמן ישיבה משותפת של חברי אראל בבית שלי שתועדה על ידי המצלמה בפלאפון של אביץ... הנה כמה קטעים משם:

אני מקשקש קצת על הפסנתר ואביץ רואה צורך לצלם את זה...

אושרי בתנוחת הסברה אופיינית

כותבים את דווי ואומץ! הופעת אורח של המחשב שלי...


היקום של 'דווי ואומץ'...
בארץ לפני למעלה מאלפיים שנה חיו גיבורי התנ"ך האדירים. הם הגנו על ממלכות יהודה וישראל מאות בשנים עד בוא הגלות.

עם העלם הנבואה וחורבן הבית, אבדו חלקים מכוחותיהם ואיפשרו לנבוכדנצר ללכוד גם אותם בתוך שארית פליטת עם ישראל. כדי שלא יוכלו להציל את עם ישראל בשנית, הגלה אותם נבוכדנצר למימד אחר תוך שימוש בכוחות אפלים ועתיקים, והקשר איתם אבד לעם ישראל עד ימינו אנו.
בעולם הנורא אליו נשלחו השורדים, העולם שזכה לשם "עולם הדווי", כוחות הרוע הידועים בשם "הקליפות" הם בעלי ממשות.

בעולם האפל הזה נאלצו השורדים להקים קהילות עמוק מתחת לפני הקרקע ולנסות לקיים בדוחק מסורות קדומות על מנת לשמר את עצמם.
בקרב הקהילה נודע שקיימת אפשרות לחזור אל העולם שלנו באמצעות שער מעבר, אך השער הזה מעולם לא נמצא, ועם הזמן- נשכח ואבד מתודעתם...

עד היום.

השער נפתח בטעות על ידי שני צעירים משני עולמות שונים... 'איש צור' (אושרי) מעולם הדווי ו'אלעד' (אנוכי...) מעולמנו אנו.

אלעד הוא לא המשיח והמושיע שלו ציפו הגולים העתיקים. למעשה הוא בקושי משהו שמישהו מצפה ממנו למשהו...
מדובר בבחור מופנם ודחוי חברתית המצוי תחת מעקב פסיכולוגי מתמיד מחשש שיפגע בעצמו באובססיביות.

לאלעד יש כשרון בודד ונדיר של ציור שבו הוא מוצא נחמה מתלאות העולם. שילוב של הכשרון שלו עם מיקום פיזי יוצא דופן וזמן מדוייק ביממה, פותח שער דרך אחד הציורים שלו ומאפשר ל'איש צור' מעבר לעולמנו.
אלעד מתחיל במרדף אחרי איש צור בעל הכוח הפיזי האדיר והחריג, ומכאן יתחיל מסע משותף של השניים בנסיון לעזור האחד לשני להתגבר על חולשותיו ונסיון משותף לעצור את הרוע שפרץ מעולם הדווי לעולמנו ולהציל אחת ולתמיד את הקהילה הגולה...

עד כאן בתור התחלה... פרטים נוספים ישוחררו עם הזמן.

ניתן לראות כבר עכשיו שמדובר במשהו שהוא מעבר לפרוייקט בסדר גודל רגיל, אז אנחנו שומרים על הרבה פרטים אצלנו...

כמו כל הפרוייקטים הנוספים של אראל, אנחנו מחפשים ספונסרים רציניים כדי לסייע בתיקצוב ההפקה. המעוניינים יכולים לפנות אלינו ישירות למייל:
arelgroup@gmail.com

השארו לעקוב!

אלעד.

נ.ב.
בעקבות רכב הסובארו ג'אסטי של אביץ שזכה לשם המלבב 'צ'יטה', אני פונה בבקשה אל ציבור הצופים להעניק שם הולם למחשב שלי אשר ממנו אני כותב ומופיע בווידאו בפוסט הזה...
הגיע הזמן ש: "Dell Studio 1535" יזכה לשם הולם!

נשמח לשמוע את תגובותיכם (גם באופן כללי)