הדפים שלנו

יום חמישי, 30 ביולי 2009

הבייבי הבכור שלנו




אז הפרוייקט הראשון, שאכן אפשר לומר עליו שקרם עור וגידים (ועכשיו הוא לומד ללכת) הוא האתר הרשל'ה. אמנם כפי שצויין אראל מתכוונת להתמקד בעשייה קולנועית-טלוויזיונית אבל זו רק קריאת כיוון כללית, אין שום מניעה לעסוק בעוד תחומי יצירה מגוונים שמשרתים את המטרה הגדולה. ואכן, הרשל'ה הוא פרוייקט יוצא דופן ביחס לשאר הפרוייקטים המתוכננים לתקופה הקרובה, שרובם ככולם מתמקדים בתחום הפקות שמע-ויזואל.


מהו הרשל'ה ומה מטרתו? ובכן, מגוון אינטרסים מצטרפים ומתנקזים למוצר אחד (הממ!) הרשל'ה, באופן רשמי לפחות הוא פורטל עבור הילד הדתי, או אולי עבור ההורה הד
תי הדואג לשלום בנו (ומי מאיתנו לא?). מחשבה בסיסית על 'הרגלי הגלישה' (אם יש מושג כזה) של ילדים באינטרנט הולידה את הרעיון שלא צריך יותר מכמה עשרות בודדות של אתרים המספקים תכנים איכותיים ונקיים עבור ילדים וכבר החגיגה גדולה.

הרשל'ה גם נועד להוות קרש קפיצה לכמה פרוייקטים עתידיים של אראל, בכך שישמש במה להפקות ילדים כאשר קהל היעד כבר מרוכז ומכונס ברחבה סביבה.

מוטיב נוסף שהופך את הרשל'ה למוצר אושריי טיפוסי הוא הפשטות שבהפקה (כי הרי עדיין אנו דלי אמצעים) לעומת התועלת שהוא עשוי להביא בהווה ובעיקר בעתיד. הרשל'ה הוא שימושון, כלומר דף בודד המפנה אל אתרים הרבה, בחי' אספקלריא (מאירה או שאינה), קל מאוד לבנות עמוד כזה ובאופן ניגודי לקלות הבנייה - הוא עשוי להוות כלי שמיש ביותר לכל הדרדקים שחפצים בהכוונה. עד כדי כך שמישותו (ומכאן כנראה השם 'שימושון') שאך טבעי הוא לשים את הרשל'ה כדף בית, שיקבל במאור פנים את הגולש הצעיר היישר אל עולם התואם את צרכיו.



הרשל'ה עדיין עובר.

הרשל'ה התפתח בכמה שלבים, למעשה הוא הבשיל זמן די ארוך במעבדות ובמרתפים ושאר מקומות אפלים בארץ, לא ברור מי הגה אותו לראשונה - אבל אושרי טוען לכתר כהרגלו. ככל הנראה הרעיון התפתח בשותפות של אושרי עם עוד מתכנת שהתחיל ליישם את הרעיון אך נעצר בשלב העיצוב. בשלב זה הרשל'ה ננטש, והועבר לידיו המיומנות של אלעד לטיפול קוסמטי. אושרי ציפה שמלאכת העיצוב תושלם בזריזות וכבר הרשל'ה יורשה לעלות על גלי האינטרנט ("פשוט צריך לצייר כמה פרחים וכבשים, ויאללה!"). אלעד ישב כמה ימים ולילות בנסיון להלביש את הרשל'ה במלבושי מלכות (קריאה וצפייה במדריכים אינטרנטיים איך, לכל הרוחות, מעצבים אתר) עד לתוצאה המיוחלת.



הרשל'ה כפי שאלעד ראה אותו.

בתרועת חצוצרות אלעד הציג את מעשה ידיו להתפאר, אך בסופו של דבר התברר שהבגדים, כשמם, בגדו ברעיון המקורי והרשל'ה קיבל אופי מורכב בהרבה מהכוונה המקורית (לפחות זו שהיתה אחוזה באותו שלב במח של אושרי). תחת אשר יהיה שימושון פשוט, נראתה כאן התחלה של פורטל מסועף עם מגוון מדורים ושאר פריטים מגניבים. אמנם חובה לציין את העבודה המשובחת של אלעד בתחום האיור, שאכן תרמה נדבך נוסף לפרוייקט ודחיפה משמעותית בדרך הנפתלת.


בזה הסיפור לא נגמר (בקושי התחיל...) הרשל'ה עבר טיפול נוסף, הפעם ע"י דן, משתף פעולה עם אראל, איש קולנוע, גרפיקאי ומעצב אתרים שעבד יחד עם עוד מתכנת תחת פיקודו (מסתבר שהתכנות הקדמון של הרשל'ה אבד אי שם בחלל הקייבורגי...). דן הביט בתבנית של הרשל'ה כפי שהשתקפה בעיצוב הויזואלי של אלעד, במקביל קלט כמה מילים שאושרי שלח לו, וכמו שאומר הפתגם - טוב מראה עיניים - תחינותיו של אושרי לא עזרו. דן הציע את הגרסה הראשונה של הרשל'ה, שבעצם היתה פורטל בסגנון אלעד עם עידון לכיוון אושרי (שרצה שימושון, "עמוד אחד בסה"כ!!!!!"), הרשל'ה לכאורה היה מוכן לצאת לאויר העולם (או לאויר הענן, כינוי לאינטרנט) בשלב זה אראל דרשה פגישה!



הרשל'ה כפי שדן ראה אותו.

פגישה נערכה, ושם הכל פרץ. רק שם בעצם הבנו כולנו את הכוונות הסותרות במהלך פיתוח הרשל'ה, איך שכל אחד משך לכיוון אחר, וכך אולי הרווחנו הרשל'ה רחב ושמן יותר - אבל אולי גם קרענו אותו לגזרים... קולות רמו ושקטו, ידיים הונפו, אנשים קמו מכסאותיהם והתיישבו אחר התרוצצויות עצבניות... בסופו של דבר אושרי הצליח להשחיל את הרעיון המקורי שלו - שימושון, ש-י-מ-ו-ש-ו-ן. שימושון נשאר שימושון. שימושון הוא עמוד בודד שנושא קישורים. זהו. נורא קשה לאנשים המעורבים יותר בתחום המקצועי לקבל רעיונות פשוטים (אך גאוניים שיווקית) שאינם דורשים מיומנות מופלאה, כנראה, כי אושרי עם כל הכריזמה המפורסמת שלו היה צריך להתאמץ מאוד עד שהרעיון שלו - פחות או יותר הועבר. ההתגוששות העיקרית התרחשה בין דן ואושרי, שכל אחד מהם ניסה להוביל כיוון לפי הבנתו, ובסופו של דבר הוביל לפסק - גזורו.


בסיעתא דשמיא, הרשל'ה זכה ללידה קלה וזריזה יחסית, הודות לריבונו של עולם והודות לעבודה הנמרצת ובעיקר המעשית של דן. כיום הרשל'ה רץ בגירסה נסיונית, ובקרוב הוא עתיד להתבגר ולקבל מנה גדושה של שיפורים כשהחשוב שבהם הוא החצר הסגורה שתבטח את הגלישה עבור הילד (וההורה...) בצורה הרמטית.

וייקרא שמו בישראל - הרשלה!



בקרו כאן: http://www.hershale.com



על דינוזאורים וט באב

משימה חינוכית חשובה שלקחתי על עצמנו , נהגתה כשפגשתי דינוזאור ...

- זה לא בעיה לפגוש דינוזאור _ הם בכל מקום בעטיפות של מוצרים,בתוכניות טלבזיה,בובות- ומה לא
את הדינו הספציפי זה פגשתי בספר ילדים מדבר שאף הוסיף הוסיף קול ( מן נהמה גרונית ) לאוביקט הלא קיים בעליל הזה

ואז הבנתי שבעצם מבחינתו של ילד קטן אין שום הבדל בין קיום דינוזאור וארמדיל - או ג'ירפה
מיכאן חשבתי שאם היתי איש יחסי הציבור של הדינוזאורים היה מגיע לי צל"ש

--ואז חשבתי מה אני עושה עם זה ????? --
ואז חשבתי על בית מיקדש - וניזכרתי בעקרון הפשוט שאם חולמים משהו מספיק חזק הוא מיתהווה ( או ניברא )

כמו למשל השפה העיברית או מדינת ישראל.....
לכן לקחתי על עצמנו משימה חינוכית כבירה לחלום את בית המיקדש בכל הכח ( ומה חלימה יותר גדולה ומשמעותית מסרטים , טלביזיה , קומיקס----------( תוסיפו למיקדש עוד שני חברים חשובים מאוד שלו ,נבואה ומלכות .... - זה לא רעיון שלי הרב קוק שוזר אותם ביחד )

באופן מעשי :

אנחנו קבוצת אראל צריכים לגרום - לדור הילדים שגודל עכשו בארץ המובטחת (ובחו"ל)
לחיות בעולם שבו בית המיקדש הוא משהו מובן מאילו - לעשות תוכניות על העתיד-- להיתעסק בעבר רק לא להשאיר אותו בתפילה ובציפיות .....

- נכון בכרגע חוץ מאיזכורים בפרויקיטם שונים וספציפים אין לי תוכנית בקנה שזו תהיה המהות שלה -- אבל

קימעה קימעה -- במלוא המרץ..............................................!!!!!!!!!!!!!

יום שני, 27 ביולי 2009

מה אתם מבלגלגים לי מאת המח

זו רשומה גורלית !
אני בתמיהה אישית פנימית מה בעצם העינן של חזות הבלוג הזה
האם זה כרטיס ביקור אינטרנטי קבוצתי עיסקי ??
או סחבקיה משותפת על גבי האינטרנט???

- עצם השאלה שאני מעלה נוגסת האפשרות א ...
אפשר להניח שמי שסיגננו הוא צפיה קריאה או מיפגש בבלוג- לא מצפה לגשה עיסקית מכובדת ומעונבת
ואז עולה השאלה האם לפרסם בבלוג בעיקר את דרכה ותהפוכותה של אראל - או גם הגיגים אישים
ניסתפק כרגע בדרכה של אראל בעלום כדוגמת " איך הכל התחיל " של אביץ

ברוח זו אפרסם פה ארוע שיקרה ב"ה בטו באב
והוא מופע פליבק לתוך הלילה לפונדק הב"שט ( תאטרון פליבק - סוג של תאטרון בו הקהל מספר סיפורים והשחקנים מבצעים )
אני יהיה כשחקן ( עם עוד אנשים שתישמחו להכיר כמו אסף פניאל,עימנואל,אלחנן אבן חן )
אלעד ב"ה יהיה כמנגן
ואביץ ככל הניראה ישדר את הארוע און לין

אז הינה לכם עוד הגיון של הבלוג הזה- הבלוג הזה יעדכן את קוראו בארועי תרבות שונים שאנחנו חלק מהם ( לפעמים החינם לפעמים במחיר )( למשל הפעם זה 20 ש"ח )....

זהו בנתיים...

יום ראשון, 26 ביולי 2009

דיברתם על החמור...



הזכרתם אותי כמה פעמים אז הינ ה מס מילילם שלי בעינין :




טוב , אז אני אושרי כפי שדובר -אני הזיתי את הפרויקט הלאומי הזה-אראל


אני זה שמאימין שמהקיבוץ שלנו תצא מהפכה אמיתית(נישמע קצת כבד לא)‏אני בן 28 כניראה (לא סגור על זה אישתי טוענת שזה 27 הנושא בדיון )




בעללאישה-אב לילדים(2) - איש חזון והזיה שחקן(תאטרון/קולנוע)מאמן(מאמן אישיקווצר) ובעל חיבה עזה כתיבה עם סוגריים (רואים לא)אראל היא שלב בהיתפחות של חלום/חזון שלי לעצור את ההיתנתקות הבאה(או סתםלהביא את המשיח ) - כל זה מיתוך חשיבה שהמדיה היא המפתח להכל (בטווח הארוך)




או במילים אחרות -תנו לי את הוליווד ותוך שנה( אולי שנתיים . ?! )(בערך?) המשיח בחצי דרך




או לפחות ניבנה בית מיקדש , נקים את מלכות ישראל , ונבקש נבואה-‏ (שזה בעצם מה שנידרש מאיתנו בדור הזה. . וביכלל )וזהו בערך, (כרגע)




זה אני בבגדי עבודה
( דמיות מבת שני הן די להיט -יחסית .. )
מעבר לכל הדברים הגדולים אני איש פשוט שבסך הכל רוצה להשאיר מורשת
מפוארת לעתיד - ולנפח את חשבון הבנק בהווה ( במידה )

יום שישי, 24 ביולי 2009

אראל מתוך הערפל

אז מה אנחנו יוצרים?
מתמקדים כרגע בעיקר בקולנוע וטלוויזיה, המדיום הכולל ביותר מבחינת כמות האומנויות שהוא מאגד תחתיו, החזק ביותר מבחינת השפעה המונית אוניברסלית, והרווחי ביותר. טוב, אולי גם היקר ביותר, אבל את ההגיון הכלכלי אני אשאיר למי שמבין בזה.. (לא אני, לעת עתה)

קצת היסטוריה:
יום אחד אושרי מתקשר אליי כולו מתלהב (זה קורה כמעט כל יום גם ככה..): "שמע! גאוני! גאוני! אני יודע מה חסר לי!" כן, כולנו יודעים מה חסר לך, נו מה חדש - "עליתי על זה!" אז תרד לפני שתיפול - "אני צריך מקום וזמן" הו, גילוי מרשים, ברוכים הבאים לעולמנו...
אושרי בעצם התכוון שעל מנת להגשים את החלום העצום שלו (של כולנו בעצם. למעשה אראל היא רק מרכיב מסויים בחלום ארוך הטווח של אושרי על זה הוא יספר לכם אם הוא ירצה, אבל מבחינתנו היא כבר תופסת את כל שדה הראיה עד האופק) הוא צריך נקודה מסויימת להתחיל ממנה, ובעולם הזה נקודה מסויימת מצויינת על פי שני ערכים - מקום וזמן.
צריך להפגש בירושלים באחד הימים, כך השיח לי, עם כל החבורה (זו שאושרי כבר שנים עסוק בליקוט קפדני שלה), מפגשים על בסיס שבועי במקום קבוע כאשר כל החבורה מחוייבת לזה ופשוט עושים דברים יחד, טוב - משנים את העולם...

היתרון של אושרי (לעומתי, כפי שתראו בפסקה הראשונה) הוא שיש לו את הרגל הנוספת: מעבר לחזון הוא גם חושב כסף מתוך הבנה שזהו מרכיב חיוני שמשפיע על הרדיוס של מרחב המחיה-יצירה שלנו. בהתחשב בכל מה שנאמר יוצא שכל פרוייקט שאנו בתור קבוצה (לפני הברית לא היה לנו שם, אז אני הדבקתי את הכינוי "אחוות אושרי") הולכים לקראתו צריך לקיים שלושה תנאים:
1. תואם את הרוח היוצרת שבקרבנו.
2. ערכי (עוד נדון בזה בהרחבה) ומשמעותי ובעל יכולת השפעה.
3. אופק שיווקי שיצעיד אותנו הלאה.
תקראו שוב את המשפט בראש הפוסט ותראו איך זה ממלא את התנאים.
----

לעניות היכרותי עם העולם סביבי, אני חושב שרוב היוצרים האיכותיים מתקשים לחשוב שיווק ורוב המשווקים מתקשים לחשוב יצירה איכותית.
האיכות אין לה סוף, היא יורדת לפרטים ומתלטשת עד השלימות, עד התחושה שיש פה משהו אלוקי (או שמא נכון לומר יותר מלאכי, שכן האלוקים בכוונה ברא עולם חסר אבל המלאך הוא רוחניות לבדה, מושלמת בתפקיד הספציפי שלה) ולא מעשה ידי אדם. כמובן ששיווק טרם עת הוא הרס היצירה האיכותית, אמנם ליטוש עד אין קץ מוביל לחורבן לא פחות חמור ולמאיסה בכל העולם שאינו מושלם, וגם אף אחד לא שומע אותך.. סתם חבל.
אמנם יש כמה דוגמאות של כאלה שהצליחו למזג יצירה עם שיווק, והפכו את זה למנוע אדיר, כנראה אחרי שהפנימו כמה כללים בסיסיים באשר לטיבו של עולמנו. אחד מהם הוא 'חיים סבן' שפשוט טיפס במעלה בשני רגליים: יצירה-שיווק-יצירה-שיווק. קראו כאן.
המאבק בין יצירה לשיווק ימשיך להנטש. אבל אנחנו לא נביט מהצד עד שהצדדים יגיעו להסכמה אלא נחיה את המתח הזה באופן פעיל, בנסיון להעמיק את הבירור ולקרב אותו למיצוי.
----

אחרי אתנחתא פילוסופית, נחזור לסיפור: אושרי כינס כמה חברים, שזה שלשתנו (הליבה של אראל) ועוד כמה בתחנה המרכזית בירושלים, ושטח את החזון. תוך כדי סיעור מוחין התחלנו להכיר את הכוחות הפועלים. מאוחר יותר התברר שהכרת הכוחות הפועלים והגדרת טיב היחסים ביניהם - היא נקודה מרכזית ביותר שצפויה להערים לא מעט קשיים בדרכנו. אחרי המפגש המרגש, המשכנו התכתבויות תכופות במיילים, הוספנו להתפלפל בהגדרת מהות הקבוצה וגם נזרקו כמה רעיונות מעשיים.

נקודה מהותית שמגדירה את אראל כיוצאת דופן היא הנכונות הבסיסית של חבריה להשקיע המון מרץ וזמן בלי לראות רווחים באופק. התנועה הסיבובית של הגלגל הענק "הפקה -> רווח -> הפקה יותר גדולה -> רווח יותר גדול וכו'" מקבלת את תוקפה רק אחרי דחיפה ראשונית משמעותית שמתאפשרת או כאשר יש סכום התחלתי ממשקיע או מגוף אב, או כאשר יש מוכנות לעבוד בלי רווחים בהתחלה מתוך אמון חזק בהווה של העשייה ובעתיד של הרווחים ממנה.
משקיע - אין לנו, גוף אב - אנחנו מעדיפים לא להשתייך לשום גוף שעלול לתמרן אותנו ולהרחיק את קיומם של 2 התנאים הראשונים שצוינו לעיל. נותר לסמוך על כוחותינו ולהתחיל להתנהל בכבדות שתהפוך עם הזמן לקלילות רבה יותר ויותר.
הרווח מכל הסיפור הזה - שאין פה מגדל פורח באוויר אלא בנייה מלמטה למעלה - קודם כל תכנים אח"כ מתפשטים הלאה. וגם כאשר ההתפשטות הלאה מתעכבת או נכשלת - אנחנו חוזרים לליבה, קבוצה מגובשת עם עצמה שרוצה ליצור ביחד.

זו הפילוסופיה על קצה המזלג. שאלות? (בתגובה על הפוסט)

יום חמישי, 23 ביולי 2009

פתחנו את הבאסטה!


שלום לכולם.

אז הנה אנחנו מתחילים... אראל.
אני מודה שקצת קשה להתעלות על אביץ בנאומי פתיחה... הוא נ-ו-ר-א טוב בזה... D:

אתם עוד לא יודעים את זה, אבל כרגע עליתם על אחד מהבלוגים המעניינים והמסקרנים ביותר ברשת... יהיה פה מעניין, יהיה פה מקורי ומסקרן, והכי חשוב: יהיה כיף!

--------

מי אנוכי?

אלעד יעקובוביץ' (שם משפחה של אשכנזים שאם לא שברתם את השיניים כדי לקלוט אותו לא אמרתם אותו כמו שצריך...) בן 23 בקרוב וכרגע צלוי ומרחף בין העולמות. בצבא שירתתי כמ"כ בצנחנים (ואיך שנפגשתי עם אביץ הלכנו מכות אני והגולנצ'יק הזה... סתם, לא באמת. ריחמתי עליו...) ובגדול נמצא בעתניאל- אפרת -ירושלים. תלוי בעיקר מתי תפסתם אותי...



אני עושה פרצוף למצלמה במחשב הנייד שלי... וזה מה שקורה.



קאמי. אחד מידידי נפשי הקרובים. תכירו.


אז מה ככה?

אראל היא חלום משותף שלי, של אושרי ושל אביץ ליצירת פלטפורמה איכותית להפקות מקור בתחומים מגוונים באומנות ובתרבות בארץ ובעולם.
נשמע גדול? הקדישו דקותיים מזמנכם ואפרט על המיזם.

אנחנו חיים היום בעידן הגלובליזציה. עידן של טכנולוגיה, פוסטמודרניזם ואידיווידואליזם בעוצמות שטרם היו כמותן. לכולם יש יותר זמן פנוי. כולם חשופים להרבה יותר מידע. כולם יכולים לעשות הרבה יותר- בהרבה פחות. כך מצאנו כל אחד קרה מאיתנו את דרכו בעולם היצירה באופן עצמאי... במקרה שלי, האינטרנט היווה את הכלי המרכזי שלי בקפיצה אדירה במיומנויות השונות שאני אוחז בידי כיום כגיק מחשבים, כמאייר, כמוזיקאי, ככותב ועוד כהנה וכהנה... אספר בהמשך.
רוב חיי יצרתי למגירה, בלי להעלות בדעתי שיש בשוק ביקוש ליצירה מקורית ואיכותית. גדלתי בין השאר תחת השפעה תרבותית שאיננה קשורה לעולם הערכים שלי, אך לא קלטתי לפחות עד גיל 19 שיש לי יכולת אמיתית ליצור שינוי באמצעות הכלים הללו. שבעולם היום כל אחד יכול אם רק יש לו המוכנות ללכת עד הסוף על מה שהוא מאמין בו.
האיחור בהטמעת ההבנה הזאת גרם לכך שנכוותי מספר פעמים כשניסיתי לחדור לתעשייה בתחומים הללו בלי הגישה הנכונה.

אראל היא גישה אחרת.
היא גישה שיש בה רוח אחרת. מקורית, רעננה, מתחדשת. היא פלטפורמה שמתבססת קודם כל על איכות אנושית ורק אחר כך על מסחריות. היא קבוצה שבה השותפים הם חברים, עוזרים אחד לשני ומקדמים אחד את השני לעבר החלומות שלו, ולעבר החלום המשותף.

למה אראל?
אראל היא מובלעת של המשפט "אראה פני אל". החזון שלנו הוא לראות ולהראות פני קודשא בריך הוא דרך המדיה. להראות לעולם שאפשר גם אחרת, לתקן את הראיה של העולם הזה לראיה של נבואה, של משיח, ולהוות כלי לכונן מציאות של בית מקדש בעולם.
עם חזון גדול באים חלומות גדולים ואחריות גדולה...

לרגל פתיחתה של אראל אני נושא תפילה שה' יצליח דרכנו ושנזכה ונהיה כלים להפצת האור בעולם.

אנחנו מזמינים אתכם להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות כאן...

בהצלחה לכולם!

Hello World




בס"ד

שלום לכולם!
ברוכים הבאים לבלוג שלנו, קבוצת אראל, שזכה לשם המפוצץ: "אראל - המיתוס ומה שמעבר", שמחים שנחתתם פה, בטעות או שלא בטעות, אבל אם אתם כבר פה - אז תישארו קצת, מה 'כפת?
*
מי אנחנו? מה בבלוג? כל זאת ועוד בשורות הבאות.


----

קודם כל אציג את עצמי:


שמי אביץ וכל מה שאני כותב בבלוג יהיה בירוק כזה כמו שאתם רואים עכשיו. אני בחור צעיר בן 23 ומשהו (נכון לעכשיו), חובש כיפה דינאמית ועטוי ציצית צמר, יוצא ישיבת הסדר וגם גולני (מגולני לא יוצאים לעולם!!!) יש לי סובארו ג'אסטי מודל 93 שעונה לשם 'צ'יטה' (עוד תשמעו עליה). וזה בגדול מה שאני היום.

התמונה שלי, כפי שפורסמה ב"2 שהם 1", הקטע שם הוא להיות חתיך, אז השתדלתי מאוד.

צ'יטה בתנוחה אופיינית..


כמו הרבה דברים בחיים, גם החיים שלי מתחלקים לשני חלקים, עד גיל 17 ומגיל 17. עד גיל 17 הייתי ראשי ורובי (ושולחני) בתוך עולם המחשבים, ואח"כ גיליתי שיש עוד עולם. היום אני פושט ידי ביצירה (בעיקר מילולית וויזואלית), במחשבה (בעיקר דתית או רוחנית) ובעוד כל מיני קשקושים מהצד. עכשיו נעזוב אותי ונדבר קצת על אראל!!!

אראל הוקמה ביוזמת בחור קצת יותר גדול ממני (בכל מובן שתרצו) בשם אושרי, אושרי יופיע באפור בבלוג הזה. אושרי הוא מין טיפוס גאון משוגע כזה שמה שהופך אותו לגאון-משוגע-מסוג-קצת-שונה-ממה-שאנחנו-מכירים הוא כנראה העובדה שבילדותו דאגו להסביר לו שהוא מיוחד ומוכשר ושיאמין בעצמו, בניגוד לכל מיני גאונים-משוגעים שבילדותם מסבירים להם (בזדון או בשגגה) שהם מוזרים ושיזנחו את כל ההזיות שלהם (סטייל חלומותיו של יוסף). אושרי מאוד מאמין בהזיות שלו, עד כדי כך שהוא מסוגל לשכנע אנשים אחרים שהן ריאליות ושכדאי להם להצטרף אליו. אז ככה הגעתי אני והבחור השלישי אלעד (אלעד ידבר איתנו בכחול, אני אתן לו לבחור את הגוון שהוא מעדיף כדי לא ליצור פה מהומות) שכרגע שלשתנו מהווים את הליבה של אראל. ישנם אנשים נוספים מהעבר הרחוק יותר והרחוק פחות (זה שכמעט הווה) עליהם נדבר או שלא (אם הם יסכימו).

העניין שלנו זה ליצור ביחד. מה בדיוק? ואיך? טוב, זה כבר לפעם הבאה.... התעייפתי.